|
|
עמוד:40
הגאונים הכוהנים , ר' מצליח , הוא הרגיש בודד ומרוחק מדמשק , שם נשארו אמו עם אחותו ובעלה . בהיעדרו התמנה בינתיים בדמשק יורש לר' מצליח , הלוא הוא הגאון ר' אברהם בן מזהיר . היה זה בשנות השלושים המאוחרות של המאה השתים עשרה . נתן התיישב בינתיים בקהיר ובוכבו דרך , הוא נעשה מזכירו של הנגיד המצרי , ר' שמואל בן חנניה , מיטיבו של הלוי . כעבור שנתיים , במרחשוון ו 4 וו ( אוקטובר ) הוא נראה מוטרד ביותר מחוסר קשר עם המשפחה שהניח . שני מכתבים שכתב בעבר לא זכו משום מה למענה . עכשיו במרחשוון הוא כותב לחבר נעורים שלו . במכתבו הוא מתלונן על כך שמאז מותו של הגאון הגדול לא זבה לראות ממנו אות כתובה . הכותב לא בטח עוד בנמען זה , ולכן עם המכתב אליו הוציא מכתב נוסף , הפעם אל הגאון החדש בעצמו , אל ר' אברהם . המכתב כתוב בעברית מלוטשת בנוסח מכתבי הישיבה הארץ ישראלית . מן המכתב מסתבר שבחצרו של הגאון היו לר' נתן לא מעט אויבים , ועד אז לא העז אולי משום כך לכתוב אליו . לכותב חשוב היה להדגיש שמעמדו במקומו החדש איתן , ושהיה אהוב גם על הקהילות במצרים וגם על הנגיד : 'קהלות הקדש אותי אוהבים ושירותי רצונם , וחסדם גדול עלי ... וישימוני אתם למשמרת . ונגידי בי חפץ ואני מוכלל בחסדיו . ' עתה בא סוף סוף גוף המכתב . לרוע המזל נשתמר דווקא החלק הזה בצורה גרועה ביותר . הוא כתוב כמנהג הסופרים בשולי הדף ובאלכסון , חלקו בשוליים הימניים והמשכו בשוליים העליונים , שנתלשו למלוא כל רוחבם . רק עכשיו עובר הכותב סוף סוף לעמוד השני . מן השורה הראשונה של העמוד הזה המסיימת כנראה את העניין הנוגע לנו , עולה שהכותב ממליץ כאן על מישהו שילוו אותו בני הישיבה לכל מקום ומקום וינהגו בו כבוד 'כי רצונו כיבודו ' . ' הנימוק הניתן להמלצה היה מעין הכרזתה המליצית של מלכת שבא הנדהמת מגדולת שלמה ; 'והנה לא הוגד לי החצי' ( מלכים א , י ז . ( אבל גם מה שכן הוגד לנתן הסופר לא הצליח לרוע המזל להגיע אלינו . נצטרך אפוא לשחזר את החצי ואולי פחות מזה לפי שרידי הכתב . הכותב בנה כאן את הסיפור ההרואי של 'רבנו יהודה הלוי הצדיק החסיד זק '' ל ... גבור ביראת אלנהים ] ובתורתו . ' מלבד מה ש'מאמריו עליו מעידים' חשובים לו בעיקר המעשים , ואלה שהיה קרוב אליהם — במיוחד . על הצדיק החסיד זיכר קדוש (!) לברכה מספר אם כן ר' נתן כי 'תמונת נח [ .. בשדה צוען כהאירה וזז זק '' ל' ( השוו תהלים עח , יב ; מג . ( מצרים מקבלת את דמותו הזוהרת של המשורר עולה הרגל בהתלהבות . לאחר חמש שורות קצרצרות 15 ) מילים (? בשוליים העליונים הוא ממשיך בתיאורים המתייחסים כנראה עדיין לצדיק החסיד , אבל הפעם בהמשך דרכו . 'בדמותנו ] שכינה ובמחאה הכבוד ] בשערי ירושלים . ' לא נוכל לדעת אם נאמר כאן שרק חלם ודמיין את שערי ירושלים , או שגם ראה אותם . מכל מקום הם נעשו 19 על פי ירושלמי , פאה טו ע ג : 'הואיל והוא רצונה הוא כבודה . זה מה שאומרים חכמים לר' ישמעאל אחר שאמו מתלוננת עליו , שאינו נוהג בה כבוד . שהיא מבקשת לרחוץ את רגליו ולשתות מן המים , והוא אינו מניח לה 20 . ' ש ד גויטיין אינו מאמין שדברים אלו הכתובים בהמשך בראש העמוד ( שורות ( 6-4 שייכים עדיין לאותו נושא . לנו נדמה שעל פי העניין ועל פי ברכת המתים הזהה ו זקיל נוכל לצרף את הנאמר בסוף השוליים הימניים עם מה ששרד מראש השוליים העליונים .
|
|