|
|
עמוד:36
כולם משתחווים ומתפללים בכיוון אחד , נוכח ירושלים . המשורר החליט אפוא לשים קץ לתהיות ולניסיונות . המעגלים כולם משכו אותו אל נקודת האמצע י מחוץ לארץ לארץ ישראל , מארץ ישראל לירושלים , ומירושלים לבית המקדש ומבית המקדש אל בית קודשי הקודשים . הוא כבר עמד על כך שאף החכמה היוונית , הפילוסופיה , אין בפיה בשורה חד משמעית 'זה אומר בכה וזה אומר בכה . ' תשובה אמתית להתלבטויותיו , קח אור באפלה מסביב , הוא מצא בתורה 'המנורה הטהורה . ' עכשיו התעוררו בלבו ביתר שאת כיסופיו משכבר הימים . 'ותכסוף נפשי / אל הר קדשי / להשתהות מקרוב במעמד בני אהח / וגניזת הארון / ולאמר לפני ה' אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו' ( נספח שורות . ( 40-36 המשורר כנראה ביקש להזכיר ולומר לפני אלוהיו על הר הזיתים , כי בא מועד . היינו , לפי הפירוש שהחבר נותן לדברי דוד ( תהלים קב יד-טו ) בחתימת ספר הכוזרי י 'ירושלים תיבנה כשירצו וכשייכספו אליה בני ישראל לאין שיעור , עד שאף אבני ירושלים ועפרה יישאו חן וחסד מלפניהם . ' הלוי דאג לכך שההסבר הזה יעורר רושם כל כך גדול על מלך הכוזרים עד שהוא יכריז שחטא הוא להמשיך בוויכוח , המעכב את החבר בדרכו לארץ ישראל ולירושלים . בשיא זה מגיע הספר לסיומו . דברי המזמור המרכזיים כל כך בהגותו של הלוי משולבים גם בשיריו , בתוך תיאורים שונים של עלייתו . יי הדברים עוררו בוודאי רושם עז בקרב מעריצי המשורר ומוקירי שירתו . אפשר שהייתה גם מסורת שנמסרה מאב לבן בעניין זה , ועל פיה קרע יהודה הלוי את בגדיו כאשר הגיע לשערי ירושלים , נפל לארץ והיה מהלך על קרסוליו . כל זאת כדי לקיים כלשונם את דברי הכתוב : 'כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה ןחננו' ( שם , פסוק טו . ( מכאן מסר אותם באופן זה גם גדליה אבן יחיא בעל שלשלת הקבלה . ראיית ירושלים כמקום של עפר ואבנים , אפר וקברים הייתה טבועה עמוק בהגותו של עולה הרגל . הוא לא שעה לאזהרותיהם של האנשים שאמרו לו שירושלים בעלת יתרונות ( פצ'ול ) אך ורק 'פי זמאן אלעמ [ א ] רה' — בהיותה מיושבת , אבל לא בימינו כשהיא מלאה קברים , והוא השיג עליהם בשירו 'דבריך במור עובר רקוחים . ' המבקר ביקש כנראה ללמוד מלשון 'למען אחי ורעי' ( שם , קבב ח ) הקודם ללשון 'למען בית אלהינר ( שם , פסוק ט , ( שתחילה יש לשקם את הריסות העיר ולהקים בה גרעין יישובי של קבע , ורק אחר כך יוכלו יהודי התפוצות לקיים כיאות את מצוות העלייה לרגל תוך שהם מתארחים בעיר . שני הפסוקים מצוטטים בכותרת הערבית המורחבת של השיר שנתגלתה לאחרונה כחלק 13 ראו ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי , מאמר חמישי , כז-כרו , ובן שם מאמר שני , כד : 'ואץ דיבורנו ... "המחזיר שכינתו לציץ וכדומה , כי אם כדיבור התוכי וכצפצוף הזרזיר' ( תרגום יהודה אבן שמואל , תל אביב תשל ג , עמ סד , רלו 4 . ( ו ראו למשל ייפה נוף' ( בתולת בת יהודה [ לעיל , הערה , [ 2 עמ' , ( 53 'היוכלו פגרים' ( שם , עמ' , ( 67 'ציץ הלוא תשאלי' ועוד . 15 אלו שרידים מן הכותרת הערבית הארוכה של השיר בכתב יד פירקוביץ , א , 164 , דף . 27 השיר נדפס לראשונה בבתולת בת יהודה ( לעיל , הערה , ( 2 עמ' 54 ואילך . וכן דיואן ר' יהודה הלוי , ליק 864 ו , עמ' מא ואילך . בקריאת הכותרת הערבית נעזרתי בפרופ' י' בלאו , מורה וידיד .
|
|