|
|
עמוד:8
' וישב יעקב / 'וישב מחוץ לאהלו , ' 'וישב עמי' וגו' וכיוצא באלה . כי הדבר הכי מתקבל על הדעת בעניינו [ של 'שבו , [ ' היותו במשמעות מושאלת , אף על פי שבוודאי ההגדרה היחידה למשמעות המילולית של האומר : 'שב , ' היא ההפך של ' קום ! כפי ש'קומ' הגדרתו המילולית היא העמידה , כך 'שב' הגדרתו המילולית היא הישיבה ו ואף על פי שיש כאמור גם ל'שב' משמעות מילולית מוסכמת , אין משמעות זו סבירה ; כי אם יש לביטוי שתי משמעויות מילוליות ואנו מביאים הוכחות שהרחמן יתעלה התכוץ לא לאחת מהן , אלא למשמעות המילולית האחרת של הביטוי , אין צורך שנדחה את המשמעות המילולית לטובת המשמעות המושאלת . ומאחר שהעניין הוא כפי שתיארנוהו ואלה פני הדברים , אם ניאחז במשמעות המילולית , יש לביטוי זה גם משמעות אחרת , שאינה מתאימה למקום זה , דהיינו הפרישה , כשדברי התורה : 'תשב בדמי טהרה , ' והכתוב : 'אשר היא יושבת עליו , ' והוא אחד משני הפירושים . ובמקומם [ של הפסוקים האלה ] יבוא הדיץ , אם זו משמעות מילולית או משמעות מושאלת . ומשהוכחנו את האמור בדבר המשמעות של 'שבו , ' הכרחי הא שגם 'תחתיו' יוגדר באופן שאינו נוגד את מה שאמרנו בדבר המשמעות של 'שבו , ' כלומר שמשמעות ה'ישיבה' היא : המחנה והעיר וכיוצא באלה . זה [ הפירוש ] העדיף ( דף 9 ע * ב ) על פי הכתובים שהזכרתי , לדברי הכתוב 'וישבו תחתם , ' ושאר הפסוקים הנזכרים בשאלה ; משתמע אפוא שדברי התורה 'אל יצא איש ממקומו' הם חיזוק ( ל'שבו איש תחתיו . ( ' אבל לדעתנו אפשר לפרש בדרך אחרת , דהיינו שנאמר שהמשמעות המילולית של 'שבו' הוא ציווי , כי הציר ה [ ב'אל יצא [ ' מורה שגם הוא ציווי , וזו השלמה ; אלא עלינו לדעת שלא נודע הפירוש [ המדויק ] לביטוי זה , אם הוא לשץ איסור , או לשון המלצה , או לשון היתר או לשץ איסור על ידי תקבולת [ בין 'שבו' לבין 'אל יצא , [ ' או משהו כיוצא בזה . והלוא זה כתוב בספרי המלומדים . על כן אם אמנם אלה פני הדברים , ברור שמי שסבור ומאמין שהכוונה בדברי התורה 'שבו איש תחתיו' היא ציווי לשהות , בא לידי טעות ; והלוא מוטב [ להבין ] את ההפך מזה , שאין כאן איסור , אף לא דומה לאיסור , לעזוב [ את המקום ;[ ואם עלה על הדעת שאף על פי שאמרה התורה 'שבו איש תחתיו , ' עדיין יש היתר לצאת מן המחנה או ממה שדומה [ למחנה , [ ביטלה [ התורה ] טעות שכזאת על ידי 'אל יצא איש ממקומו ; ' ובאמרנו שטעות זו שמנעה התורה על ידי 'אל יצא איש ממקומו , ' נובע הדבר ממה שאמרנו , שלא ייתכן שהמשמעות המילולית של הציווי 'שבי תהיה כוונת [ התורה . ' [ כי אם נפרש 'שבו' במשמעות של 'שהייה , ' הלוא זו המשמעות המילולית ואילו המשמעות הנבונה היא לשלילה , כפי שאמרנו בעניין 'תשבת' ודומיו ; ומכיוון שאין זו הוראה לפעול , יהיה זה מן הנכון לפרש את הציווי , ובהכרח תהיה הכוונה שלו ו האיסור . ( דף 10 ע'א ) שהלוא אנו אומרים שהמשמעות של 'תשבות' היא : שלא לעשות ; ומפני שאין בנמצא שום סוג של פעולה שקוראים לו 'שביתה' ולא סוג [ של פעולה ] שקוראים לו [ ישיבה , [ מלמד הדבר שכך הוא הנכון , כי הרי לולא התכוון [ בביטוי זה ] לשלילה , לא חיה זה נכון [ לחשוב ] שיש לביטוי זה משמעות כלשהי . כיוצא בה דבר התורה : 'החיו לכם , ' שפירושו : אל תהרגו ; היוצא בזה אילו אסר להשאיר בחיים
|
|