|
|
עמוד:67
. 44 קבורת יהודים בירושלים בתקופות הפרסית וההלניסטית הקדומה מערות הקבורה ומנהגי הקבורה בירושלים של תקופת הבית הראשון מוכרים היטב ' . כך גם הקברים ומנהגי הקבורה של שלהי ימי הבית השני . לעומת זאת , מעט ידוע על קברי ירושלים מהתקופות הפרסית וההלניסטית הקדומה . בחפירות באזור ממילא , בכתף הינום ובהר ציון , נמצא שבכמה קברי אצטבות מתקופת בית ראשון השימוש היה רצוף לאורך התקופות הפרסית וההלניסטית . בקברים אלו נקברו כנראה תושבי העיר שהתגוררו בתוך החומות , ולא היו בעלי נחלות בקרבת העיר . תושבים אמידים , בעלי נחלה נקברו באחוזת קבורה משפחתית בתחומי הנחלה , כגון קבר יסון . ( 3-23 ) . 44 . 1 תפוצה וניתוח הממצא ממילא בחפירות ממילא ([ 31-7 ] -14 ) הובחנו ארבעה טיפוסי קברים : א . מערות אצטבות מתקופת הבית הראשון , שבהן קברו גם בתקופות הפרסית וההלניסטית באותם מנהגי קבורה קודמים : קבורה ראשונה על האצטבות ואיסוף עצמות וכלי לוואי לבור איסוף . ב . קברי שדה ליחידים המכוסים בלוחות אבן . קברים אלו מתוארכים למאה השנייה לפסה"נ , ויועדו אולי לפשוטי עם . ג . קברי פיר שבתחתיתם חצובים כוכים , המתוארכים למאה השנייה לפסה"נ . לדעת ר' רייך , זהו טיפוס הקברים שרווח בירושלים לפני כניסתם לשימוש של הכוכים המוכרים . ד . מערת כוכים בלא ממצא גלוסקמות . כתף הינום א . עשר מערות אצטבות שתוארכו לתקופת הברזל השנייה והשלישית . בארבע מהן נתגלו ממצאים מהתקופה החשמונאית , לעתים ההרודיאנית , בלא גלוסקמות , ואף מהתקופה הרומית המאוחרת . ב . קברי שדה ובהם ממצאים שתוארכו למן המאה הראשונה לפסה"נ ועד המאה השנייה לסה"נ . ג . ליד הסינמטק , מדרום מזרח לכתף הינום _, נתגלתה מערת כוכים שהכילה כלים מהתקופה ההלניסטית . ( 37-14 ) הר צירן במורד המערבי של הר ציון נחפר שדה קברים : ( 4-8 ) א . בארבע מתוך חמש מערות אצטבות נמצאו עדויות לשימוש במאה השנייה לפסה"נ . ב . במדרון שמעל המערות נתגלו שלושה ריכוזים של עצמות בתוך שקעים בסלע הטבעי . עם העצמות נמצאו שברי בקבוקי חרס אגסיים וקעריות שתוארכו למן סוף המאה הראשונה לפסה"נ ועד המאה הראשונה לסה"נ . נחל קדרון אין להוציא מכלל אפשרות כי מקצת הקברים של תקופת בית ראשון במצוקי נחל קדרון המשיכו לשמש בתקופה הפרסית וההלניסטית הקדומה , מבלי שנעשו בהם שינויים . מכיוון שכל הקברים באזור זה נפתחו ונשדדו במרוצת השנים , לא נתגלו בהם ממצאים היכולים לאשש אפשרות זו . בשלושה קברים מתקופת הברזל ( 32 , 31 , 7-6 ) נוספו כוכי קבורה ; עדות אדריכלית שהשימוש בקברים ( אמנם אינטרוסיבי ) נמשך גם בשלהי תקופת בית שני . במעלה הקדרון מצפון לקבוצה זו נחצב קבר בני חזיר . אביגד תיארך אותו תחילה לאמצע המאה השנייה לפסה"נ , ואחרי זמן הציע לאחר את זמנו . 1 ברקאי , מזר וקלונר , תשל"ה ; ברקאי , תשנ"ד ; קלונר , תשנ"ב ; מזר , ; 1976 ברקאי וקלונר , ; 1986 ברקאי 2 . 1986 , רייך , תשנ"ד , עמ' . 107-106 3 ברקאי , , 1985 עמ' 4 . 252-249 לפירוט ראו ק לונר , תש"ם _, עמ' 5 . 173-171 אוסישקין , תשמ"ז . 6 אביגד , תשי"ד _, עמ' . 59-57 ראו דיון בהצעות השונות לתיארוך אצל קלונר , תש"ם , עמ' . 43 חלק ד קבורה בירושלים בראשית ימי הבית השני ולאחר החורבן
|
|