|
|
עמוד:62
ושלמים רבים בבור המרכזי ועל גבי האצטבות , ואם נועדו להחזיק מזון למתים היו צריכים להיות מונחים לידם ממש . ועוד נציין כי רוב טירי הבישול נמצאו פזורים פה ושם במערה , וניכר שהונחו לאחר השימוש בהם בלא תשומת לב למקומם . סביר להניח בעניין סירי הבישול כי רובם שימשו לחימום מים לצורכי הקבורה . את רוב המתים סכו והדיחו בסמוך לקבר ולאו דווקא בביתם . צורכי היום יום גרמו שהמתים בשדה , בבית המלאכה , בעבודה שמחוץ לעיר , בדרך וכוי לא נלקחו לביתם בעיר אלא הובאו לקבר המשפחה , ושם הוכנו לקבורה ; לעתים נעשתה קבורה בשדה בלי שהביאו את המת העירה ובלי הכנות מרובות , כאותה אישה שכנראה קברה בעלה בשדה : "אמרו להן בית שמאי : אחת הבאה מן הקציר ואחת הבאה מן הזיתים ואחת הבאה מן הבציר ; ... לא דיברו חכמים בקציר אלא בהווה . חזרו בית הלל להורות כבית שמאי . " ר . קעריותוכלי אוכל אחרים כמות הקעריות והכוסות שנתגלו במערות קטנה בהרבה מכמות הסירים , הבקבוקים והנרות . אפשר לראות בהם כלים שהונחו עם המתים כמחווה לצער , בדומה לחפצים אישיים . יש מקום להנחה כי הם שימשו גם לטיפול במתים , והחזיקו שמן או חומר אחר . באתר 4-8 נמצא שבר קערית בודדת בצד בקבוקים ופכיות . ה . כלי אבן במערות קבורה מועטות בלבד נמצאו שברי כלי אבן ; כמותם נפוצים במכלולי חפצים שנחשפו בשכבות יישוב משלהי תקופת הבית השני בירושלים , ביהודה ובגליל . בין הקברים שהכילו כלי אבן יש לציין את 50-3 ; 3-23 ; 3-22 ; 42-1 ; 44-1 ועוד . על נדירות כלי האבן במכלולי הקבורה כבר עמדה ג' קהיל . נראה כי שימושם במערות רומה לזה של כלי החרס . ר . חפצים נדירים כלי זכוכית כלי הזכוכית נדירים למדי במערות הקבורה בירושלים מימי בית שני . בשנת 1980 ציין קלונר מציאתם של כלי זכוכית ב 25 מערות קבורה יהודיות מאזור ירושלים . בר"ג חילק את כלי הזכוכית שנמצאו לשתי קבוצות . הקבוצה הקדומה כוללת בעיקר בקבוקים דמויי אגס , ומתוארכת לפרק הזמן שמימי טיבריוס ועד חורבן העיר ; והקבוצה המאוחרת הכוללת לרוב בקבוקים דמויי פמוט , מתוארכת למאה השנייה עד השלישית לסהי'נ ומופיעה החל בסוף המאה הראשונה לסה"נ . בר"ג רואה בממצא הכלים המאוחרים ראיה שקברים יהודיים יחידים באזורים הסמוכים לירושלים המשיכו לשמש עד מרד בר כוכבא . בקבוקוני הזכוכית דמויי האגס עשויים בשיטת הניפוח ודומים בצורתם לבקבוקוני החרס האופייניים . הבקבוקונים נפוצים במכלולי יישוב מן המאה הראשונה לסה"נ ומצויים ברובע היהודי בירושלים . " הטיפוס מופיע במכלולי קבורה בירושלים , למשל בחלקת הפרנציסקנים בהר הזיתים ( ערכים ( 50 , 16 , 12 , 9 , 3-3 ובמערות אחרות ברחבי הנקרופוליס ; 4-27 ; 42 , 21 , 16-1 ) . ( 5 , 23-4 ; 11-53 ; 9-26 במערה 18 , 17-1 נתגלה מכלול כלי זכוכית הכולל קערה תמימה , שבר קערה נוספת ושפה של בקבוקון אגסי . הקערה התמימה , מס' , 6 שייכת לפי מיונו של ק' איסינגס לטיפוס 69 א , האופייני למאה הראשונה לסה"נ . 117 זו הקערה השנייה מטיפוס זה המתפרסמת בארץ . הראשונה נתגלתה בקבר 62 . 51 בעכו . 118 לא נמצאו מקבילות לשבר קערת הזכוכית מס' . 7 צורתה דומה לקעריות החרס הקטנות ששפתן מעוגלת כלפי פנים , ואופייניות למאה הראשונה לפסה"נ - המאה הראשונה לסה"נ , באתרים כגון רמת רחל שכבה , via קומראן שכבה . II 108 באשר למערת הקבורה הנדונה , קלונר , תש"ם , עמ' 166-161 מזכיר סיר בישול שנמצא בכוך , אך יש להדגיש שהמקום הופרע על ירי הפועלים בסמוך לגילויו , ואין ביטחון מוחלט שוהו אכן היה מקומו המקורי . רחמני מציין כי בקבר יסון נמצאו שברים רבים של סירי בישול וקדרות ( לא כלים שלמים : ( "הפיח בתחתית הסירים ועצם המצאם בתוך רוב הכוכים , אינם משאירים מקום לספק שכלים אלה שימשו למתן מאכל או משקה שבישלוהו בסמוך להכנסתו לכוך , וכנראה בחצרות הקבר עצמו . " רחמני , תשכ"ד , עמ' . 28 שם , בעמ' , 21 בסקירת כלי הבישול , רחמני מציין כי "שברים רבים של סירי בישול וקדרות נמצאו בכל חדרי הקבר , בפרוזדור , ומתחת לעיי המפולת בחצרות , גם בכוכים ובפתחיהם נתגלו שברים בודדים שהעידו , כי לפנים הונחו כלים אלה בתוך רוב הכוכים . " נראה כי הציטוט מעמ' 21 תואם את הממצא , וזה מעמ' 28 הוא בגדר הסבר . 109 אביגד משער כי "בסירים היו נותנים כנראה מים לנטילת ידיים או כיוצא בזה . " אביגד , תשט"ז _, עמ' 110 . 334 משנה , יבמות טו _, ב . 111 קהיל , , 1992 עמ' 112 . 233-232 ק לונר , תש"ם , עמ' , 225 הערה 113 . 451 בר"ג , , 1978 עמ' 114 . 19 הנ"ל , תש"ל _, עמ' , 198-197 טיפוס טז , 1 לוח 115 . 1 : 44 אביגד _, , 1980 עמ' , 189 איור 116 . 221 קלונר , תשנ"ג , עמ' , 86 איור . 9 117 איסינגס , 118 . 1957 פורטונה , , 1965 עמ' . 24 119 אהרוני _, 1964 _, עמ , 28 ' לוח 120 . 2 דה וו , , 1956 עמ' . 4 : 7 , 559
|
|