|
|
עמוד:60
בקברי שדה 4-8 ( קבורות 2 ו - ( 4 נמצאו בקבוקים ופכיות רבים , בלא נרות כלל . מכאן סביר להניח ביתר תוקף כי הנרות שימשו לתאורה . לפיכך נוכל לומר בבטחה כי הנרות הושארו במערה לאחר שימושם לתאורה , שכן הם נטמאו בעת הקבורה . ב . בקבוקים _ופכיות ברוב מערות הקבורה שנחפרו בצורה מסודרת שכיח הממצא של בקבוקים ופכיות , רובם עשויים מחרס ומיעוטם מזכוכית ( על ממצאי הזכוכית ראו להלן . ( הבקבוקים הכילו נוזלים יקרים למיניהם , הצוואר הארוך והשפה המעוצבת האופייניים לבקבוק סייעו לשפיכה אטית ומבוקרת של נוזלים . אנליזה מדעית בשאריות שנותרו בבקבוקים העלתה כי אלו קרוב לוודאי שאריות של שמן זית " . לכלים אלו תפקידים רבים הנוגעים לטיפול במתים : לצורכי קבורה ראשונה החזיקו בשמים בכלים כאלה , ומהם הזליפו זלף לפני מיטתו של המת . 100 את גופת המת "סכין ומדיחין , " כלומר ניקו בשמן והדיחו במים לפני עטיפתו בתכריכים . ידיעותינו על אודות תכריכים מבוססות על המקורות הכתובים בלבד , בלא ממצא ארכאולוגי . לפחות בכמה מהמקרים סכו והדיחו בחצר מערת הקבורה , במבוא או בחדר הכניסה . הבקבוקים שנטמאו הושארו במערה ואף הועברו עם העצמות בעת ליקוטן 18 , 16-29 ; 7-28 ; 9-23 ; 3-23 ) ואחרים . ( בקבוקים ופכיות החזיקו שמן ויין , אשר שימשו בליקוט כהכנה לקבורה שנייה . נהגו להרביץ שמן ויין או אחד משניהם על העצמות בעת ליקוטן . 104 בריכוזי העצמות המלוקטות של אזור 4-8 במורד הר ציון נמצאו בקבוקים ופכיות , בלא סירי בישול ונרות . לעתים קרובות , בסופו של תהליך הליקוט , הניחו כלים כאלה לצד העצמות המלוקטות בגלוסקמות לאחר שהשתמשו בתכולתם ( ראו 21-1 ואחרים המוזכרים שם . ( ג . כלי בישול ברוב מערות הקבורה נמצאו סירי בישול , ועל מקצתם נראו סימני פיח . ( 45-12 ; 19-28 ) אין ודאות שהמדורה שעליה הוצב הסיר , הובערה במערה עצמה או בקרבתה . הדעה כי סירים אלו שימשו לסעודת האבלים במערה אינה מתקבלת משום שסעודות כאלה לא התקיימו בקברים בירושלים . לפי סברה אחרת , הסירים הכילו מזון שציידו בו את המתים . לדעת ליברמן , על סמך מובאות מעטות מאוחרות ביחס , אין ספק כי יהודים האמינו בצורך של המתים 98 נרות נמצאו בקברים יווניים , ואפשר כי אצלם אכן נועדו הנרות להאיר למתים , היות שהם נהגו לקבור בשוחה באדמה בשעות היום , אם כי גם בלילה . אין להסיק מכאן באשר למערות ירושלמיות , שהיו חשוכות בפנים ותאורה נדרשה בעת קבורה וליקוט . 99 בעניין שני בקבוקי זכוכית כאלה ראו : בר"ג , , 1972 עמ' . 26-24 הבקבוקים מסוף ימי בית שני לכל המוקדם ועיקר תפוצתם במאה השנייה ובראשית המאה השלישית לסה '' נ . על האנליזה ותוצאותיה המצביעות בכיוון שמן זית ראו באש , , 1972 עמ' . 32-27 שם , בעמ' , 32 מצביע באש על בדיקות וממצאים דומים מאירופה . 100 בבלי , סנהדרין _מח ע"ב . על נוהג השימוש בבשמים בימי בית ראשון במשכב המלך אסא ראו דברי הימים ב , טז יג . כך נהגו בקבורת ישו . הברית החדשה , יוחנן יט . 46 , וזה המשתמע מלשון " נותנין עליהן ספ רין יבשיך . שמחות יב , ט . וראו ליברמן , , 1965 עמ' . 509 על אודות השימוש בבשמים בקבורה הרומית , ובכלל זה בעת הקרמציה , ראו בהרחבה טוינבי , . 1971 ריכוז מקורות מהבבלי ראו אצל ק ליין , 1908 , עמ' . 32-31 רובין מדגיש שהבשמים היו אלמנט בטקסי מעבר , בקבורה ובהבדלה בין שבת לחול . רובין , תשל"ז , עמ' . 202 על טקסי מעבר בכלל , ועל טקס האבל בפרט ראו _הג"ל , , 1997 עמ' . 53-50 , 48 101 ביכלר דן בפירוש המשנה שבת כג , ה "עושין כל צרכי המת סכין ומדיחין אותו . " ביכלר , תרצ"ז _, עמ' . 54-36 בניגוד לקרויס ( עמ' 107 ואילך , ( הסבור "מדיחין וסכין , " ביכלר גורס כי סכו את הגוף בשמן , ואחר כך הדיחו אותו במים כדי להסיר את השמן , שנתמלא צואה וטומאה וזוהמה מעל גוף המת . ביכלר , שם , עמ' . 48 102 ספראי , 1976 , עמ' ; 778-776 רובץ , , 1997 עמ' . 128-126 103 לפי הברית החדשה , גווייתו של ישו הוכנה בסמוך לקברו , שהיה קרוב למקום הצליבה . משך הזמן הקצר שחלף בין הפטירה לקבורה ( שלוש שעות על פי הברית החדשה . מעשי השליחים ה , ( 10-5 מרמז על תהליך מהיר . סביר להניח כי המת הוכן לקבורה במקום הפטירה או בסמוך לקבר . אין לנו ידיעה היכן הוכן הנפטר לקבורתו אם נפטר בביתו . סביר להניח שבדרך כלל הכינו אותו בסמוך למקום הקבורה . 104 שמחות יב , ט . איור . 38 בקבוקים דמויי כישור ממערות 18 , 17 , 16-29 בגבעת שפירא .
|
|