|
עמוד:יא
מבוא חשיבות מחקר הקבורה נושא הקבורה בעת העתיקה הפך זה מכבר לחלק בלתי נפרד מהמחקר היישובי הרב תחומי , הכולל גם היבטים ארגוניים חברתיים וכלכליים . כל מחקר ארכאולוגי ראוי לשמו מתמקד בין השאר בהכרת מנהגי הקבורה ודרכי הטיפול במתים שנקטו חברות שונות . מחקר הנקרופוליס של ירושלים של ימי הבית השני , מהתקופות ההלניסטית המאוחרת ( החשמונאית ) והרומית הקדומה ( ההורדוסית , ( נשען על חפירות וסקרים ארכאולוגיים שנעשו בעיר ובסביבתה מאז המאה התשע עשרה . תוצאותיו מאפשרות ציור של מפת קבורה צפופה ביותר סביב המרכז העירוני החשוב . מסתבר כי כ 900 מערות הקבורה אשר סביב העיר מאותה עת , המוכרות לנו לפי שעה , יוצרות טבעת צפופה של קברים , אשר מעטות דוגמתה בערים אחרות במזרח . ייחודה של מפת הקבורה של ירושלים הוא בכמות הניכרת של קברים מתועדים ובמידע שנמסר על אודותם , ובפרט מאותן מערות שנתגלו תמימות וממצאיהם נותרו באתרם . פרישת המערות סביב העיר תורמת להבנת תחומים כמו : בעלויות על קרקעות , המערך החקלאי הסובב ומפת הדרכים והכפרים בטבעת שבטווח חמישה ק"מ ויותר סביב העיר . חשיבות הטיפול במתים בירושלים ותשומת הלב שהוקדשה להטמנתם במערות מהוות יתרון במחקר הארכאולוגי . רוב המערות כוסו ונעלמו במהלך הדורות , ורק הפיתוח המודרני הנמרץ והמואץ הביא לחשיפתן המחודשת ואפשר את מחקרן . מבחינה זו שיחק המזל לחוקרים העוסקים בנושא הקבורה ., שכן הם יכולים להקדיש מאמץ מדעי , מסודר ושיטתי גם לתכולת המערות ולאופן הטיפול במתים , כעדות הממצא הארכאולוגי . המידע שהתקבל מהממצא הקשור לקבורה מספק נתונים על אודות האוכלוסייה שהתגוררה בערים ובכפרים ועל המבנה הפיזי והחברתי של מרכיביה באותה עת . מחקר הקבורה מאפשר לנו להבין כיצד ניטוו קשרים חברתיים וכלכליים בין משפחות ופרטים ולהתוודע אליהם . הממצא מלמד על אורחות החיים , רמת המחייה , מגזרים של גילים , סוגי מזון שנצרכו , רמת הבריאות וסיבות התמותה , טיפולוגיה של כלי חרס , זכוכית , כלי אבן וכר . דרך השכבת המתים , ליקוט העצמות , מקום החפצים וכדומה מקנים ידיעה ראשונה במעלה ליחסם של קדמונים לקבורת בני משפחותיהם . מתוך מחקר שמות הנקברים אפשר להקיש על קשרים אתניים ודתיים ועל ארגון משפחתי וחברתי שהתקיים בחברה . על גבי גלוסקמות נמצאו יותר כתובות בעברית , בארמית וביוונית משנמצאו על מבנים וחפצים בחפירות העיר עצמה . מכך אפשר ללמוד למשל על נשים ועל חשיבותן במשפחה , על תפוצת הלשון היוונית בקרב תושבי ירושלים היהודים ועל קשרים בין משפחות יהודיות בירושלים ובארצות שכנות . השתמשנו במקורות חז"ל כדי לנסות להבין את המונחים המופיעים בדיונים ההלכתיים ולהסבירם . בנושאים ההלכתיים הקשורים בקבורה דנו בהרחבה ז' קליין רני רובין . הקבורה סביב ירושלים של ימי הבית השני הספר נחלק לחמישה חלקים : חלק א . השתרעות הנקרופוליס ומאפייניו - מסכם את השתרעות הנקרופוליס , ממדיו והתייחסותו למסלע ולסביבה . חלק ב : המערה וחלקיה , מקום הקבורה - עוסק באדריכלות של המערות , ובשאלות הארכאולוגיות , לרבות השאלות הטיפולוגיות והכרונולוגיות המשתמעות מכך . חלק ג : כיצד קוברים - עוסק בעיקרו במנהגי הקבורה ובהשתקפותם במקורות . חלק ד . קבורה בירושלים בראשית ימי בית שני ולאחר החורבן - מטפל בקבורה בירושלים בפרק הזמן הקודם ( פרסי והלניסטי קדום , ( למרחב הזמן שעוסק בו גוף המחקר , ובפרק הזמן שלאחריו ( אחרי חורבן שנת . ( 70 חלק ה . קורפוס המערות - הוא רשימה הכוללת את כל מערות הקבורה המוכרות לנו לפי שעה מהתקופות הנדונות , בתחום גאוגרפי מצומצם סביב ירושלים העתיקה דהיום ( ראו להלן , ( כפי שהגדירו אותו המחברים . 1 ק ליין , ; 1908 רובין , . 1997
|
|