פרק ארבעה־עשר ירושלים בימי שלטון פרס: מתאר העיר והרקע ההיסטורי

עמוד:342

התורה ברחבה לפני 'שער המים' ( נחמיה ח ה-יג . ( הסוכות נבנו באותה שנה ברחבה זו וכן ברחבת שער אפרים ( נחמיה ח _יד-יח . ( _בכ"ד בתשרי נכרתה אמנה , שנוסחה על ידי נחמיה ואשר בה קיבלו על עצמם שבי הגולה ללכת בדרכי התורה , לשלם שלישית השקל למקדש כל שנה ולתת מתנות כהונה ולווייה ( נחמיה ט-י . ( חודשיים לאחר מכן , _בכ' בכסלו ( כנראה ינואר 442 לפסה"נ , ( אסף עזרא את שבי הגולה לרחבת בית האלוהים , על מנת לשכנעם לגרש את הנשים הנוכריות . לאחר שהעם ישבו ברחבה שלושה ימים ' מרעידים על הדבר ומתגשמים , ' הוחלט שאי אפשר לפתור בעיה זו בבת אחת , ועזרא טיפל בה עד לראשית ניסן של אותה שנה ( עזרא י ט-יז . ( זה התאריך המאוחר ביותר שבו ידוע לנו על פעולותיו של עזרא בירושלים . גם על המשך פעולתו של נחמיה אין בידינו הרבה פרטים . נחמיה שירת כמושל עד לשנת 32 לארתחשסתא , 433 / 2 לפסה"נ ( נחמיה ה יד ;( אז נקרא אל המלך ומקץ _'ימים' ( שנה (? שב לירושלים ( נחמיה יג . 0 כאשר חזר ( כנראה ב _431 לפסה"נ , ( סילק את טוביה מהלשכה שקיבל מאלישיב ( נחמיה יג ז-ט . ( בזיכרונותיו סיפר נחמיה על מאבקו באיכרים יהודים שהביאו יין ותאנים לירושלים בשבת , ובסוחרים צוריים שבאו למכור דגים בשבת בשוק הדגים שמצפון לירושלים ( נחמיה י לב ; יג טו-יט . ( כמו כן הזכיר נחמיה שסילק מירושלים את אחד מבניו של _יוידע בן אלישיב הכוהן הגדול , שנשא את בתו של סנבלט ( נחמיה יג כח . ( תאריכם של אירועים אלה לא צוין . מן התקופה שלאחר ימי נחמיה נותרו בידינו מעט מאוד פרטים על ירושלים . בנחמיה יב י-יא מופיעה רשימת הכוהנים הגדולים בתקופה הפרסית . מתעודות יב ( קאולי , מס' ( 300 עולה שב 407 לפסה"נ שירת בגוהי כמושל ( פחה ) בירושלים , ואילו יוחנן בן אלישיב שימש אז , או מעט קודם לכן , ככוהן גדול . על ירושלים של המאה הרביעית לפסה"נ _אץ בידינו כמעט ידיעות . היסטוריון רומאי בן המאה השלישית לסה"נ מציין שיהודה נפגעה על ידי ארתחשסתא השלישי . גם יוסף בן מתתיהו מדווח שבגוהי , שר הצבא של ארתחשסתא , חילל את המקדש בירושלים , הטיל על היהודים מס עובד וכן הטיל מס על הקורבנות במשך שבע שנים . יש להניח שבגוהי חילל את המקדש והטיל מסים אלה סמוך לשנת 343 לפסה"נ ; ככל הנראה , מכיוון שיהודה הצטרפה למרד של תניס מלך צידון נגד ארתחשסתא . קשה להעריך עד כמה נפגעה ירושלים בשל מאורעות אלה . ממטבעות יהוד למדנו שבמאה הרביעית לפסה"נ משל ביהודה מושל בשם יחזקיו , שטבע _62 מחסור בנשים הינו מצב טיפוסי לקבוצות של חלוצים , שכן תמיד קל יותר לגברים לצאת אל הלא נודע מאשר לנשים . אם נזכור מה היה המרחק בין בבל לירושלים , וכן את הקשיים והסכנות בדרך , נוכל להבין את שורשיה של המציאות עמה התמודדו עזרא ונחמיה . _63 לידיעה זו , שמביא סוליניוס , ראה : , _מ _1 _^ _1 _. _8161 _<^ _01 _. _5 _" _1 _, _ג _- _$ _011 _. _/?* _' _5 _011 _( _1 _7 _ז _1 _414 _{? _10 _ז _1 _< _11 _^ _111 _ז 418-420 _0 _? _€6110 _. קק 1 1974 , _ז 11 , _. _1611183161 _** קדמוניות , יא , . 301-298 לממצאים ארכאולוגיים המעידים שארץ ישראל נפגעה בעקבות מרד זה , _ראה : ] _£ _61 _> 61- _י _68 _חת _76 _י _1116 _5 _^ _6015 _0 _/ י _8313 _§ , _. ס _. קק _6 _' _, _5 _, _450 _# _, 183 ( 1966 ) , _מ ? _316811 _מ 0 _מ 110 . 1-6 להשערה שבגוהי טבע מטבעות בירושלים לאחר שדיכא את המרד , ראה : ד' בר"ג _, 'מטבע של בגוהי ועליו דמות האל על גלגל מכונף . ' קדמוניות , כה ( תשנ"ג _, ( עמי . 99-97

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר