פרק ארבעה־עשר ירושלים בימי שלטון פרס: מתאר העיר והרקע ההיסטורי

עמוד:340

מדרגות שהוביל מעיר דויד אל 'ברכת השילוח , _' ועל כך שבדרום העיר היו קברי מלכי בית דויד . לידם נחצבה ברכה , היא 'הברכה העשויה , ' שלידה עמד 'בית הגיבורים . ' במרכז עיר דויד עמד ביתו של אלישיב הכוהן הגדול וכן בתים פרטיים נוספים ( בית בנימין וחשוב ובית עזריה . ( חלק מאנשי ירושלים , שביקשו לבנות את קטעי החומה אשר ליד ביתם , התגוררו בסמוך לחומה המזרחית בין ' שער העין' ל'עופל . ' אצל חלק מקבוצות הבונים שבנו את החומה נזכר הצירוף 'מידה שנית . _' דומה שקבוצות אלו קיבלו על עצמם לבנות מרחק כפול של חומה , ומכאן שהייתה מידה קבועה שהוטלה על רוב קבוצות הבונים _. בחלק _הצפוני מזרחי של החומה , באזור _ה'עופל' כלומר , השטח המחבר את עיר דויד עם הר הבית מדרום למקדש נבנה שער שכונה 'שער המים מזרח . ' אפשר שממנו יצאו מהעיר וירדו במורד נחל קדרון אל מעיין הגיחון . ברחבה שלפני 'שער המים' קרא עזרא את התורה ( נחמיה ח א-ג . ( גם ברחבה זו נבנו סוכות בחג הסוכות שנחוג לאחר חנוכת החומה ( נחמיה ח טז . ( מדרום ל'שער _המים' נבנה מגדל , שנקרא 'המגדל היוצא , ' ומעט מצפון לו נבנה מגדל נוסף , שנקרא 'המגדל הגדול היוצא . ' בעופל גרו נתינים , ובו נשתמרו שרידים של אחד המגדלים של 'בית המלך העליון . ' השער הדרומי של המקדש נקרא 'שער המטרה' שכן הוביל אל בית המלך ואל 'חצר המטרה' שבתוכו . בצדו המזרחי של המקדש היו ככל הנראה שני שערים : הדרומי נקרא 'שער הסוסים , ' ומצפון לו היה _'שער המזרח . ' בכותל הצפוני של המקדש היה שער שנקרא 'שער המפקד . ' בפינה _הצפונית מזרחית של חומת נחמיה נבנתה 'עלית הפנה' בסמוך ל'שער הצאן , ' שבו פתחנו בתיאורה 53 _אץ לדעת למה מתייחס הביטוי 'בית הגיבורים ; ' אולי נשתמר בו שם מקום מימי בית ראשון . ייתכן שיש לקשור אותו לנאמר בשיר השירים ד ר : ' כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים . ' גם המונח _'המקצוע' הנזכר פעמים מספר בתיאור החומה המזרחית אינו נהיר ; בדברי הימים ב _כו ט הוא מיוחס לעוזיהו , כלומר , לימי בית ראשון . לפירוש זה ראה : צפריר , חומות ירושלים , _עמ' . 40 זיהוי העופל כאזור המחבר את עיר דויד להר הבית מבוסס על השימוש שעשה יוסף בן מתתיהו במונח זה ( מלחמת היהודים , ה , ד , ב . ([ 1451 במקרא נזכר _'עפל' בירושלים ובשומרון , ואילו מישע מזכיר בכתובתו את ה'עפל' בריבון . פירושו של ה'עפל' במקורות אלו הוא אקרופוליס אזור מלכותי ; ראה : ח' אשל , 'הקרחה וחומת היערן בכתובת מישע , ' ארץ ישראל , כד ( תשנ '' ג _, ( _עמ' . 33-31 56 באזור ה'עופל' נתגלה על ידי צ' _וווץ מגדל גדול , שנבנה ככל הנראה בתקופת המלוכה . ראה : מזר , קדם , , 29 _עמ' . 12-9 אפשר שיש לזהותו כ'מגדל היוצא . ' לידו חשפה א' מזר מבנה אשר שימש לדעתה כשער . מבנה זה נבנה , לדעתה , בשלב מוקדם בתקופת המלוכה ונהרס בכיבוש הבבלי ( שם , _עמ' . ( 60-58 מזר לא דיווחה על כל ממצא המעיר ששער זה נבנה מחדש בתקופה הפרסית , ולפיכך אין לזהותו כ'שער המים מזרח . _' 57 על _'שער המטרה' ראה לעיל , הערה . 36 58 על 'שער הסוסים' כשער המקדש ראה דברי הימים ב , _בג טו , שם צוין שעתליה הוצאה מבית ה' והומתה ב'מבוא בשער הסוסים בית המלך' ( כלומר , ב'שער הסוסים' שהוביל לבית המלך . ( שער זה גם נזכר בירמיה לא לז _, שם נאמר שכאשר ירושלים תבנה ' ) ממגדל חננאל עד שער הפנה ( ' יורחב גם המקדש , _'וכל העמק הפגרים והדשן וכל השדמות עד נחל _קררון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש לה' לא _יןתש עוד ולא יהךס עוד לעולם ' .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר