|
|
עמוד:211
הכתוב בספר שמואל ב לא היה מובן כבר בתקופת כתיבת ספר דברי הימים , ועל כן הושמטו קטעים אלה מתוכו . לעומת זאת , המשפטים על גבורת יואב בן צרויה בדברי הימים ב , עשויים לשמש מקור להשלמת הפסוקים הקטועים בספר שמואל ב . זיהוי _ה'צנור' עם פיר וורן התקבל על דעת רבים , אם כי חוקרים אחרים שללו זיהוי זה והציעו שלל הצעות חליפיות . המונח _'צנור' מופיע במקרא במקום נוסף אחד בלבד : 'תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו' ( תהילים מב ח . ( כאן בא _'צנור' בהקשר לקולות מים , וייתכן שמשמעותו : המיית המים , זרמי המים . המילה מופיעה בספרות התלמודית מספר פעמים בהקשר לזרימת מים , כגון : 'צנור המקלח מים לרשות הרבים , ' 'המניח כלים תחת _הצנור' ועוד . גם בחלק מהפרשנות היהודית מקובל לפרש 'צנור' במשמעות 'מרזב מים' ( רד '' ק , רלב"ג . ( העלייה בפיר וורן אפשרית מבחינה פיסית , אם כי קשה ביותר , כפי שהוכח בעת עבודת משלחות פרקר ושילה במקום . לדעת ונסאן , דווקא הקושי בעלייה מחזק את גורם ההפתעה בפעולה זו , וגבורתו של יואב היא בכך שבכוחו האישי הצליח להכריע את המלחמה , בדומה למלחמת יונתן במכמש ( שמואל א , יד א . ( חדירה לעיר דרך מבוא סתרים מתוארת גם בסיפור על כיבוש בית אל דרך 'מבוא _העיר' שהתגלה לכובשים על ידי חקירת אחד התושבים ( שופטים א , _כד-כה . ( ד' גיל הציע כי אף אם פיר וורן לא היה חצוב במלוא תפארתו בתקופת כיבוש העיר על ידי דויד , הרי ייתכן כי המחילות התת קרקעיות הקשורות זו לזו , שיצרו לדעתו את התשתית _לפיר , איפשרו כניסה לעיר בהסתר , ואולי כך יש להבין את תיאור כיבוש ירושלים . הפרשנות החדשה של רייך _ושוקרון מאפשרת לעגן את הסיפור במציאות הארכיאולוגית של מבוא תת קרקעי הקיים עוד מתקופת הברונזה התיכונה ( ראה גם לעיל , _עמ' . ( 55-54 אולם המתנגדים לזיהוי ה'צנור' עם פיר _וורן , ובהם דלמן , אולברייט , טור סיני , סוקניק _וייבין , הביאו הצעות שונות אחרות לפירוש המונח 'צנור . ' המשותף לכולן שאין הן רואות כל קשר בין מונח זה לבין מפעל מים כלשהו . מן הראוי להזכיר את ההסבר שהציע _ידין להזכרת העיוורים והפיסחים בפרשת כיבוש ירושלים על ידי דויד , בהסתמך על תעודה חתית המזכירה שימוש כעיוורים ופיסחים בפעולה מאגית המיועדת להרתיע . ככל _שההקבלות לעולם האיגאי אנטולי מושכות , ועל אף הגילויים של רייך _ושוקרון בדבר קדמות חלקה העליון של המערכת , עדיין נותר סתום עניין זיהוי מפעל מים עם ה'צינור . ' שהרי אם סיפור כיבוש העיר בידי דויד מעוגן באירוע היסטורי של ממש , הוא מתייחס לתקופה בה מדרון עיר דויד ככל הנראה לא היה מאוכלס , ולפיכך לא היה היגיון צבאי בשימוש במערכת פיר וורן בתקופה זו . ואילו אם הסיפור אינו אלא יצירה ספרותית , ואם המונח צינור אכן מתייחס למערכת המים הזו , כי אז אפשר לחשוב כי הסיפור מעוגן במציאות שהייתה מוכרת בעת היווצרותו , כלומר בתקופת המלוכה . _38 ב '' צ דינור , 'הסיפור על כיבושה של ירושלים בימי דוד ומשמעותו ההיסטורית , _' ציון , יא ( תש '' ו , ( _עמ' , 160 שם מרוכזים הזכרות ותרגומי המילה צינור כמוביל מים . _39 גיל , הגיאולוגיה , _עמ' . 25 _40 בין הפירושים השונים : פגיון , אבר בגוף ( גרון , אבר מין זכרי , ( חדק , קרס , תלת קלשון , הברק הנתח בידי האל . ראה ספרות בהערות 38 , 36 , 33 לעיל , וכן : _1 _01 _מט _10 _^ _000 _ח" _1 _^ _, _ח 1 _' , _/^ 05 , 8 ( 1928 ) , _6 . 1 _,. _511 _^ _מ _5 _00 _< _51-11 $ _; _110 _ת 1 _ג _1 ק _801 י _3 _\ _' 1 _< 1 _נ 12-16 1 _. קק _41 י' _ידין _, _'העוורים והפסחים וכיבושי ירושלים על ידי דוד , ' הכינוס העולמי למדעי היהדות , א ( תשי '' ב , ( _עמ' . 225-222 ראה גם : _ק _בוי _, _מ _. _7 . _^ _16 _\ _' _6 קק _, 20 , 4 ( 1994 ) _ן _, _54 _/ _י _1 _ט _0 _ק 34-35 _1110 _\^ _31018
|
|