צורת המקדש

עמוד:139

צורת המקדש המקורות ממקדש שלמה לא שרד ולא נחשף דבר , והרוצה לעמוד על מראהו צריך להסתמך באופן כמעט בלעדי על מקורות כתובים . תיאורטית , אפשר להסתייע במקדשים קדומים אחרים ששרידיהם נחשפו בחפירות בארץ ישראל ובארצות _שכנות ; אך אין בינתיים ממצאים רבים כאלה ועדותם איננה אחידה או _חד משמעית . כמו כן , הממצא הארכיאולוגי מוגבל למה שהוא מסוגל להראות . הוא עשוי להמחיש שחזורים שנעשו על סמך עדות כתובה , ואף יש בכוחו להציע פירושים לכתובים סתומים , למלא פערים בשחזור ולקשור שחזור זה או אחר למציאות . אבל כל זה אפשרי רק במידה שאין סתירה בין הממצא לבין העדות הכתובה . המקרא מביא שני תיאורים מפורטים של מקדש שלמה , אחד במלכים א , ו-ז ואחד בדברי הימים ב , ג-ד . שחזור המקדש בצורתו המקורית יכול להתבסס מתחילה אך ורק על התיאור המובא בספר מלכים . בתיאור בספר דברי הימים יש _לדון בפני עצמו : אמנם , הוא מתאר בניין שלם , אבל הבניין המתואר בו שונה במספר פרטים מהבניין המתואר בספר מלכים , ומתברר שהוא רצוף שינויים פרשניים , מגמתיים ומכוונים בעליל . כך , לדוגמה , הפרוכת העשויה 'תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ , ' ושיש עליה כרובים ( דברי הימים ב , ג יד , ( אינה אלא חידוש של בעל ספר דברי הימים , הכותב בעברית מאוחרת והרוצה להשוות את מקדש שלמה למשכן , שהיתה בו פרוכת עשויה 'תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר' ומעוטרת בכרובים ( שמות _כו לא . ( וזה דינם של הכרובים המפותחים על קירות ההיכל ( דברי הימים ב , ג ז . ( ציפוי קירות האולם בזהב ( פסוק ד ) וציפוי ההיכל ב'אבן יקרה _לתפארת' ( פסוק ו ) אין להם אחיזה במציאות של הבית הראשון . מאזכור העליות המחופות זהב מעל לדביר נראה שהמחבר היה סבור שקודש הקודשים לא היה מוגבה אלא במפלס הקרקע . אפשר שצדק , כפי שעוד נראה ; אך עדותו מתבססת לא על ראייה או על מקור קדום מהימן אלא על ההגיון והסברה . אין זכר לארזים , ואף נאמר ששלמה חיפה את ההיכל עצי ברושים ; נראה שהכוונה לחיפוי _* ראה גם להלן , פרק שמיני . וארצה בו ואכבד ( קרי : ואכבדה ) אמר ה . " בהמשך דבריו הוא שואל ( ב ג : ( 'מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון , ומה אתם _ראים אתו עתה ? הלוא כמהו כאין בעיניכם . ' לבסוף הוא אומר ( ב ו-ט : ( _'כי כה אמר ה' צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה . והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד ... לי הכסף ולי הזהב ... גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון . ' כמו במקור _הכוהני ובנבואת יחזקאל , אף חגי מדבר על כבוד שימלא את המקדש החדש , ובדומה למקורות קדומים , אף בדברי חגי מתלווים להתגלות _ה' דימויים של מהפכות בטבע ( השווה , למשל : שמואל ב , כב ז-יג . ( ברם , ה'כבוד' של חגי איננו עוד הישות המוחשית של האלוהים , אלא העושר ( _ל'כבוד' במובן זה ראה , למשל : בראשית לא א ) שימלא את מקדשו ושיורה כי גדולתו של ה' ממלאת את כל הארץ .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר