שטחי חקלאות

עמוד:389

שטחי חקלאות במספר מקרים צוינו בסקרים שטחי עיבוד חקלאי , על פי _ריכת המתקנים החקלאיים ושפע חרסים . ראוי לציין כי תופעת המדרגות החקלאיות שניצלו את השטח ההררי , האופיינית לאזור ירושלים , _כי המונח 'חצר' במקרא מתייחס לבית בודד במרכזו של שטח חקלאי , וכי זו התמונה סביב ירושלים . אכן קיימים בתים בודדים בשטח , אך לא כתופעה שניתן לנתח דרכה את אופי היישוב סביב ירושלים . פירוש המונח 'שדה _העיר' כ'אותו מרחק חקלאיים קרובים יותר אל העיר , השייכים לתושביה . אך סביר כי במרחקים של 7-5 _ק''מ יתפתחו יישובים קטנים או גדולים יותר ויקיימו חקלאות הררית מפותחת בכוחות עצמם , ולו בשל האפשרות של אספקת מוצרים חקלאיים לעיר הגדולה , משיקולים טהורים של מקורות מחיה . _3 _ע' מזר , 'החפירות בח'רבת אבו א תווין ומערך המצודות הישראליות בהרי יהודה , ' _ארץ ישראל , טו , ( 1981 ) _עמ' . 249-229 בין היישוב _לאדמותיו במרחקים של 7-5 ק '' מ' אינו עומד במבחן , משום שלא כל השטחים במרחקים אלו מעובדים . חלקם כוללים מבנים שונים _; מצדים , רגמים , מגדלים _וכר . בהחלט ייתכן שמבנים עונתיים יהיו במרכזם של שטחים מבנים בודדים למעלה מעשרים מבנים בודדים מתקופת הברזל ב נמצאו באזור הנסקר כאן . המבנים הם בדרך כלל אחידים באופיים : הם בנויים אבני גוויל , והשתמרותם בדרך כלל דלה _: נדבך אחד או שניים , מלבד במקרים יוצאים מן הכלל . המבנים הבודדים שימשו _כנראה מבני מגורים בשולי יישוב , או מבנים עונתיים במרכז _שטח חקלאי . ייתכן כי חלק מן המבנים היו שייכים ליישוב _גדול"יותר , כדוגמת היישוב הכפרי שצוין לעיל , אך הרס המבנים השכנים הותיר אותם יחידים בשטח , ולכן קשה לסווגם לצורת יישוב כלשהי . מצדים מספר מבנים בסביבת ירושלים הם מצדים . אלה הוקמו במקומות נישאים , שמהם קיימת תצפית למרחקים ולפיכך התאימו לשמירה על דרכי הגישה לעיר . המצד בגבעה הצרפתית הוא הגדול בקבוצה זו . התגלה מסד אבן , ששימש כנראה בסיס למבנה על קרקעי נישא אשר ממנו הייתה תצפית טובה לצפון ולצפון מזרח . המצד בתל אל פול ( תקופות _/ _י ( 111-1 שימש _בוודאי אף הוא בתפקיד דומה . _המצד בגילה ממוקם בנקודת התצפית הגבוהה ביותר באזור ומשקיף על שטח נרחב מדרום וממערב לעיר ; אף ניתן ליאות ממנו את תל _אל פול ואת רכס _נבי סמויל . ייתכן כי המצד שנחפר בח'רבת תלילה , המשקיף אל אגן נחל שורק _מדדום _, נוסד אף הוא בתקופת הברזל , אך אץ זה ודאי . ייתכן שגם באתר נבי סמויל היה מצד , אף על פי שאין עדות ארכיאולוגית לכך . המיקום האסטרטגי של האתר מתאים למצד כזה : הוא עומד בגובה 908 _מ' מעל פני הים , חולש על הדרך שהוליכה מאזור החוף לירושלים דרך בית חותן , וצופה על כל אזור ירושלים וארץ בנימין . קשר העין בין המצרים מעלה את האפשרות כי הם היו חלק ממערכת מתוכננת שנועדה _בץ יתר תפקידיה להעברת אותות לבירה בעזרת משואות אש ( ירמיה ו א _. (

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא