|
|
עמוד:382
בנבואת חגי הנביא וזכריה בן עדוא , ויבנו וישלימו בפקודת אלוהי ישראל ובפקודת _כורש _ודריוש וארתחשסתא מלך פרס' ( עזרא ו יד . ( הבונים הם אמנם 'זקני היהודים' והמעוררים אותם לפעולה הם נביאי ה ; _' אך פקודת ה' ורצונו מגיעים אליהם באמצעות מלכי פרס . וכך הדבר גם בחגיגת הפסח שלאחר חנוכת המקדש : 'ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה כי שמחם _ה' והסב לב מלך אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית האלהים אלהי _ישראל' ( עזרא ו כב . ( מחבר עזרא א-ו חוזר ומדמה את בניית המקדש לבניית הבית הראשון : בניית המקדש היא סופו של תהליך ולא תחילתו . גם בניית הבית השני נתאפשרה רק כאשר 'הניח _ה' להם מכל אויביהם . ' לדעת מחבר החטיבה , הגורם היחיד שעיכב את בניין המקדש ומנע את ביצועו המיידי היו ההפרעות הבלתי פוסקות של צרי יהודה ובנימין . בעם עצמו לא נמצא כל דופי . הם היו נכונים לבצע כל פעולה הנחוצה לבניית המקדש בזריזות ובמסירות : עלייה , התנדבות בכסף , התכנסות בירושלים , בנייה וכדומה . התערבות ה , ' באמצעות נביאיו מחד גיסא ומלכי פרס מאידך גיסא , היא שגברה על הפרעות השונאים . נביאי _ה' התנבאו על היהודים אשר ביהודה ובירושלים בשם אלוהי ישראל ( עזרא ה א ) ועוררו אותם לבנות , 'עין אלוהיהם היתה על זקני היהודים' ( עזרא ה ה ) ושלטונות פרס לא הפסיקו אותם ממלאכתם , ובסופו של דבר התירו להם מלכי פרס להביא את הבנייה לידי סיום . ספר עזרא נחמיה משקיף על תקופת שיבת ציון ממרחק זמן ומתוך פרספקטיבה היסטורית ודתית מסוימת . הלבטים , הקשיים והייסורים של שלבי ההתחלה הם כבר מאחוריו . התסיסה המשיחית דעכה ומה שנותר ממנה למעשה הוא המקדש . במרחק הזמן מדמה המחבר את תקופת שיבת ציון ליציאת מצרים שנייה ; את העלייה מבבל — לכיבוש הארץ , ובסופו של התהליך הוא מעמיד את בניין המקדש ואת כינונה של עדת 'שבי הגולה' ההולכת בדרכי ה . ' ההיבט הקובע , שבו הייתה המציאות המדינית שונה מזו של ימי הבית הראשון , הוא השלטון העצמאי ומלכות בית דויד . בעל עזרא נחמיה השלים עם חוסר זה : את המציאות המדינית כפי שהיא תיאר כחסד ה , _' ואת מלכי פרס - כממלאי מקומם של מלכי בית דויד . על ידי השלמה עם המציאות המדינית ושילובה בהשקפת עולם דתית , קבע המחבר את היסודות התיאולוגיים שבהם המשיכה היהדות להחזיק בתקופת הבית השני עד ימי החשמונאים . המקדש היה למרכז חיי האומה מכל הבחינות , ולא רק לגבי ארץ יהודה , והכוהן הגדול — למנהיגה החשוב ביותר . לימים , כאשר נתחדשה המלכות ביהודה , החזיקו מלכי בית חשמונאי בשני הכתרים , כתר כהונה וכתר מלכות . כתר הכהונה , ולא כתר המלכות , הוא שהעניק למלכי בית חשמונאי תביעה לגיטימית לשלטון . ותקופת העצמאות המדינית , ימי מלכי בית חשמונאי , הייתה לפרק אחד , קצר , בתולדותיו של 'בית שני . _' _102 ראה לעיל , _עמ' . 356-352 בכך יש להסביר מדוע טרח כל כך מחבר החטיבה להדגים את ההפרעות האלה באמצעות מסמכים , ומדוע השתמש במסמכים מאוחרים יותר כאשר לא נמצאו תחת ידו תעודות בנות הזמן . _י _10 ראה לעיל , _עמ' 361 _י _10 לעניין זה ראה גם : יפת ( לעיל , הערה , ( 44 _עמ' _112 ואילך . _י _10 ראה הר ( לעיל , הערה , ( 38 _עמ' . 172-171
|
|