|
|
עמוד:378
לאחר נפילת בבל , העם היה נתון במבוכה גמורה : בבל נפלה , אך רק מעט מאוד השתנה . האם הגיעה , או טרם הגיעה , עת הגאולה ? על רקע מבוכה זו ניתן להבין גם את דבריהם של חגי וזכריה וגם את סוד הצלחתם . חגי נותן ביטוי קצר וקולע לספקות ולתהיות בצטטו את דברי העם : 'לא עת בא עת בית ה' להבנות' ( חגי א ב . ( בצורה חריפה יותר מובעת תחושה זו בחזון הסוסים של זכריה ( זכריה א ז ואילך . ( הסוסים המתהלכים בארץ מביאים לנביא את רשמיהם : 'התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת _ושקטת' ( שם , פסוק יא . ( לכאורה , זו הבשורה הטובה ביותר שניתן לצפות לה : 'הארץ יושבת ושוקטת . ' אך דווקא בשורה זו היא המביאה את זכריה לזעקה המרה : 'עד מתי ! _' 'ה' צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה' ( פסוק יב . ( שוב עולה שאלת הזמן — העת — שהרי אם הארץ שוקטת ומלחמת גוי בגוי מתעכבת , משמע שעדיין לא הגיעה השעה לגאולת ירושלים וערי יהודה . זכריה קושר לכאן במפורש את נבואת ירמיהו על שבעים השנה ומבטא בכך את ציפיית העם להתגשמות הנבואות . הדור הזה יודע מניסיונו שנבואות החורבן התגשמו במלואן ( שם , פסוקים ד , 0 , ועל כן אין ספק בלבו שגם נבואות הגאולה יתגשמו . עתה , לאחר שבעים שנות חורבן , מצפה הדור להגשמת נבואות יחזקאל : מלחמת גוי בגוי , שיבת הגולים ותקומת ישראל . דברי חגי וזכריה הם המענה למבוכת הדור . שני הנביאים מציגים את דורם כדור הגאולה . הצעד הראשון לגאולה הוא בניית המקדש . גם כאן מציגים חגי וזכריה עמדה חדשה — בניית המקדש היא חובתו של העם , ופעולת אלוהים תבוא בהמשך . בניית הבית הראשון הייתה סופו של תהליך . רק לאחר שהעם בא אל המנוחה והנחלה , לאחר ש'ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר ה' אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח' ( דברים יב י , ( רק אז הגיעה העת לבניית המקדש . כך אומר שלמה : 'ועתה הניח ה' אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע , והנני אמר לבנות בית לשם ה' _אלהי' ( מלכים א ה יח-יט , ( וכן הוא מברך עם סיום המקדש : 'ברוך _ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר' ( שם , ח נו . ( ואולם , לגבי הבית השני השתנה סדר הדברים : בניית המקדש , על ידי העם , היא תחילת התהליך , ורק לאחר בנייתו תבוא הגאולה השלמה . בין נבואותיו של חגי יש שתי נבואות ישועה בעלות גוון קוסמי . האחת סובבת סביב המקדש ( ב ו-ט , ( והאחרת סביב זרובבל ( שם , פסוקים כ-כג . ( חגי חוזה אפוא את תקומת ישראל סביב שני מוקדים : המקדש ובית דויד . ראשית לכול , יש להקים את המקדש , ואז תיכון גם מלכות בית דויד ! נבואת חגי חריפה מאוד כביטוייה . מצד אחד מודגש האופי הקוסמי של האירועים : 'אני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה' ( ב ו ; והשווה פסוק _כא ;( וכן מהפכת העמים ומלחמתם איש באחיו : 'והרעשתי את כל _הגוים' ( פסוק ז ;( 'והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים וגו" ( פסוק _כג . ( מצד שני , הוא מעמיד את כל ההתרחשויות האלה בתחום ההווה , ואפילו בתחום הרגע . אירועים קוסמיים ומדיניים אלה נוגעים ישירות במקדש ההולך ונבנה ( פסוקים ז-ט ) ובזרובבל בן שאלתיאל ( פסוק _כג . ( נבואת זכריה מתונה יותר , ובעיקר בכל הנוגע לשאיפות לעצמאות מדינית ולדמותו של זרובבל , אבל גם לגביו בניית המקדש היא תחילת הגאולה . דברי ה' 'שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם' ( זכריה ח ג , ( הם האות לתקומת ירושלים , לקיבוץ הגלויות ולהפיכת עם ישראל לעם ה : _' 'והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה' ( שם , פסוק ח . (
|
|