|
|
עמוד:375
מקומו של המקדש במחשבת התקופה מה מקומו של המקדש ומה מעמדו במחשבת התקופה ? מן הדברים שלעיל עולה תשובה חלקית בלבד . ספר עזרא נחמיה , המקדיש חטיבה שלמה ( עזרא _א0- לעניין זה , ועובדת מקומו המרכזי של המקדש והעבודה בו בנבואותיהם של נביאי הדור , חגי וזכריה , ומלאכי המאוחר להם במקצת , מלמדים על חשיבותו במחשבת התקופה . השאלה היא , האם נוכל להגדיר ביתר דיוק את משמעותה של אותה 'חשיבות , ' ואת ביטוייה השונים ? נקודת מוצא טובה לבירור עניין זה הם דברי הנביאים . חגי וזכריה רואים את תפקידם בעידוד העם לבנות את המקדש , והם אכן מצליחים בכך . מה היו הטענות שבאמצעותן הבהירו את ההכרחיות בבניין המקדש וכיצד הצליחו להוציא את העם מן האדישות שבה היה נתון ? ראינו שחגי חבריה פעלו על רקע שפל כלכלי עמוק . מצב זה , שחברו בו בצורת , יבולים זעומים , פגעים ביבול ואי שקט כללי , מספק הסבר רציונאלי בר תוקף למחדל הבנייה . ואולם , כאן מקורו של הייחוד בעמדת הנביאים . את ההסבר הסיבתי הפשוט — מצב כלכלי גרוע כסיבה ואי בניית המקדש כתוצאה - הם מעמידים על ראשו : המצב הכלכלי הוא התוצאה , וסיבתו נעוצה באי הבנייה ! דברי חגי נאמרים בשני שלבים . בשלב ראשון הוא מתאר את העובדות : 'זרעתם הרבה והבא מעט ... והמשתכר משתכר אל צרור נקוב' ( א ו . ( בשלב השני הוא מסביר את העובדות : 'יען מה נאם ה' צבאות , יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו . על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה' ( פסוקים ט-י . ( נקודת המוצא הדתית של חגי תואמת את המחשבה הדתית בתקופתו : מכיוון שכל פורענות _82 ראה לעיל , _עמ' . 374-371 שדברי הנביא אינם אלא דברי פולמוס , הנאמרים בלהט הוויכוח וכהתגרות בלבד , כהוצאת מסקנות היפותטיות מרביות ואף מגוחכות מן המצב הקיים . ואולם , אפילו כך , מה שהנביא רואה כאפשרות עומד בניגוד חריף לתפיסה שמקדש ירושלים הוא יחיד , שבו ורק בו יכולה להתקיים עבודת ה , _' ושהוא נקודת המוקד לנוכחות _ה' בעולם . כיצד עלינו להבין את מקומה של השקפה זו בתולדות המחשבה המקראית ? האם יש לראות בה המשך להשקפות קדם דויטרונומיות , שעל פיהן יש מקום לריבוי מקומות פולחן ? אם כן , נוכל ללמוד מכאן שההשקפה הדויטרונומית על ייחוד הפולחן בירושלים לא הפכה לבלעדית , אפילו בתקופה מאוחרת זו . מצד אחר , ייתכן שזהו קו מחשבה חדש , שאינו קשור למהפכה הדויטרונומית והוא חוזה את התפשטות עבודת ה' למקומות רבים מעבר לגבולות לאומיים וגיאוגרפיים . לא נוכל לדעת עד כמה הייתה מקובלת עמדתו זו של מלאכי , שניתן לוותר על המקדש בירושלים אם אין עבודתו נעשית בשלמות , ועד כמה הייתה נפוצה במחשבת העם באותה תקופה . ואולם , נראה שמלאכי אינו מייצג את קו המחשבה המרכזי ביחס למקדש או את קו המחשבה שבסופו של דבר הכריע את האחרים בתודעת העם . קו מחשבה מרכזי זה מיוצג בספר עזרא נחמיה .
|
|