|
|
עמוד:369
הפולחן בירושלים מחורבן בית ראשון ועד חנוכת הבית השני עד כאן תולדות המקדש ותיאורי הקמתו במקורות העומדים לרשותנו . לפני שנעבור להיבטים אחרים של הנושא , נראה לנו שיש להשלים את הדיון בשאלה נוספת : האם 'תולדות המקדש' בתקופת שיבת ציון הם גם 'תולדות הפולחן ? ' ביתר דיוק : מה התרחש ביהודה מבחינת פולחן ה' בימים שמחורבן המקדש על ידי נבוכדנאצר בשנת 587 / 6 לפסה"נ ועד _כינון העבודה בו בימי _דריוש _, עם חנוכתו בשנת 517 לפסה"נ ? במקרא עומדים לרשותנו טקסטים אחדים המאפשרים לענות על שאלה זו , לפחות באופן חלקי . נקודת המוצא הראשונה היא בירמיה מא . הפרק עוסק בהריגתו של גדליהו בן אחיקם ותוך כדי התיאור הוא מספר : 'ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון , שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגדדים , ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה" ( ירמיה מא ה . ( המועד — 'בחדש השביעי' ( שם , פסוק א ) מלמד כי אנשים אלה עלו לרגל , כנראה למועד חג הסוכות , לבית _ה' אשר בירושלים . משמע שחודשים אחדים לאחר שריפת בית המקדש וחורבן ירושלים , כשהארץ נתונה עדיין במצב של אי שקט והדרך בוודאי רבת סכנות , המשיכו אנשים מן הצפון לעלות לרגל לירושלים . הם נהגו מנהגי אבלות : 'מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגדדים , ' והביאו עמם 'מנחה ולבונה' לבית המקדש . לסיפור זה אין המשך , והשאלה היא , מה ניתן ללמוד ממנו ? העובדה שהאנשים באים מן הצפון איננה מלמדת שהעלייה לרגל הייתה מוגבלת דווקא לארץ שומרון . פרט זה דרוש היה כדי להסביר את בואם של האנשים למצפה , הנמצאת בדרכם לירושלים , _66 ספר _עזרא נחמיה מקדים את עזרא לנחמיה וקובע את תאריך עלייתו של עזרא בשנה השביעית לארתחשסתא ואת שנת עלייתו של נחמיה לשנה העשרים לארתחשסתא . אם פעילות עזרא חלה _הייס מילר ( לעיל , הערה , ( 10 _עמ' ; 509-503 ויליאמסון _, _עזרא נחמיה _* _, עמ _£ _\* _' _1 _ג _( _£ _/ _1- _ג _. _" זו הדעה המקובלת , וראה פירושים למקום . חוקרים אחדים סבורים שאנשים אלה עולים לרגל למצפה בימי ארתחשסתא הראשון , הרי שיש לקבוע את מועד עלייתו לשנת 458 לפסה '' נ , אבל רבים מייחסים אותה לימי ארתחשסתא השני , או מניחים שחל שיבוש בתאריך שבעזרא ז ח . העניין נידון במחקרים רבים , וראה סיכום וביבליוגרפיה אצל ולא לירושלים ; ראה , למשל : מ' אילת , 'הסטוריה והסטוריוגרפיה כספר שמואל , ' שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום , ג ( _תשל"ט , ( _עמ' , _17 הערה . 43 המחבר יוצר קו של המשכיות בין שני הדורות על ידי מעבר מעזרא ו לעזרא ז באמצעות המילים : ' ואחר הדברים האלה' ( עזרא ז א , ( שבאמצעותן הוא מדלג על תקופה של קרוב לשבעים שנה , לדעת המקדימים את עזרא , והרבה יותר מזה , לדעתם של המאחרים אותו . אחד הביטויים לסימטריה בין הדורות הוא תיאור מנהיגיהם . בכל דור עומדים בראש העם שני מנהיגים : זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק בדור הראשון , נחמיה בן חבליה ועזרא הסופר בדור השני . תפיסה סכימאטית זו מעוררת קשיים היסטוריים בולטים , אבל היא המאפיינת את השקפתו ההיסטורית של מחבר הספר . אחת התוצאות של השקפה זו היא דחיקת האישים האחרים שפעלו בתקופות הנידונות . לענייננו , נפגעה מכך דמותו של ששבצר , שנדחקה לקרן זווית , ופעולותיו הועברו לזרובבל בן שאלתיאל .
|
|