|
|
עמוד:368
ההיסטוריוגרפי , אשר כתוצאה ממנו חלה הרחבה נוספת בתחומי פעולתו של זרובבל , הן מצד זמנה והן מצד תוכנה , והוא נתפס כאחראי למעשים ולפעולות שנעשו על ידי אחרים . יתר על כן , לכאורה היה בידי בעל עזרא נחמיה נתון היסטורי שעל פיו ניתן היה לייחס את הנחת היסודות לזרובבל . בנבואתו על זרובבל אומר זכריה : _'ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה' ( זכריה ד ט . ( למה מתכוון כאן זכריה ? האם להנחת אבן הפינה , מיד לאחר הצהרת כורש , או לחידוש הבנייה בשנת שתיים לדריוש ? יש לזכור כי זכריה החל להינבא 'בחדש השמיני בשנת שתים _לדריוש' ( זכריה א א , ( ובנבואתו מתגלה השקפה היסטורית ברורה . לדידו , ההווה שבו הוא פועל הוא נקודת המפנה בתולדות העם . עד כאן — חורבן ועזובה , תקופה של זעם אלוהי , הנמשכת ללא הפוגה זה שבעים שנה ( א יב ; ז ד ;( מכאן ואילך — תקופה _חדשה : 'ועתה' ( ח יא . ( זכריה מכנה את תקופת האופל 'לפני הימים ההם , ' או 'הימים הראשונים' ( ח י-יא , ( ואת תקופת הגאולה : 'בימים ההם' ( ח ו . ( המפנה הוא 'בימים האלה , ' 'ביום יסד בית ה' צבאות ההיכל להבנות' ( ח ט . ( מכלל נבואתו של זכריה נראה שאין הוא מתייחס כל עיקר לאירועים של ימי כורש , בשנת 539 לפסה"נ או מיד לאחריה , וכל עניינו במה שקורה עתה , בזמנו , בשנה השנייה לדריוש . * הן בדברים המופנים לזרובבל ' , ידי זרבבל יסדו הבית הזה , ' והן בדברים המופנים לעם ' , ביום יסד בית ה' צבאות ההיכל להבנות , ' מתייחס זכריה לתקופתו בלבד ולא למה שקדם לה . ההתחלה החדשה של הבנייה היא היא ייסודו , וזרובבל , האחראי לה , הוא שיביאה לידי סיום . ואולם , מחבר עזרא נחמיה , שכתב היסטוריה במרחק זמן ולא דברי נבואה על רקע זמנם , קיבל את דברי זכריה כפשוטם . על פי הידע שבידיו הוא קבע כי הנחת יסודות המקדש הייתה בימי כורש , אך בניגוד לתעודה שהוא עצמו הביא בעזרא ה טז , ייחס אותה לזרובבל ולא _לששבצר בשעה שתיאר את מהלך האירועים . הבנה זו עולה בקנה אחד עם השקפה נוספת המאפיינת את תפיסתו ההיסטורית של מחבר עזרא נחמיה . מחבר הספר מתאר את תקופת שיבת ציון כולה בצורה סימטרית , כמשתרעת על פני שני דורות : דור שיבת ציון ובניין המקדש ( עזרא א , _0- ודור עזרא ונחמיה ( עזרא ז עד סוף _הספר . ( 62 כפי שהראו חוקרים _אחדים , אין ללמוד זאת מעצם השימוש בשורש _'יסד , _' מפני שבלשון המקרא משמש יס '' ד הן במשמע של הנחת יסודות ממש והן במשמע של חידוש הבניין . ראה , בין _היתר : _" 1116 _? _01111 _( _13110118 _0 _^ _1116 _560011 _( _1 _. 4 . , _מ 232-235 _061510 _. קק 16 ( 1966 ) , , _ _¥ 7 _, י 16 ק 1 _ק ; 76 _ז ( לעיל , הערה , ( 55 _עמ' , 86 הערה . 59 _63 פרשנים אחדים רואים במלים 'בימים ההם' שבפסוק ו גלוסה . כך , למשל , כותב מיטשל : ' למילים אלה אין כל מובן בהקשר הנוכחי' ( מיטשל , חגי וזכריה , _עמ' , ( 209 אבל אין הוא מבהיר במה הוא מתקשה . וראה גם : פטרסן , חגי וזכריה , _עמ' . 301 עורכי _הביבליה הבראיקה _( _6 _^ _8 _) קובעים בפסקנות , וללא כל סיוע , כי המילים הן תוספת . ואולם , שימוש דומה מצוי גם בזכריה ח _כג , והמילים משתלבות יפה בתפיסת הזמן של זכריה . _** חגי וזכריה מתייחסים אל הנעשה בתקופתם כאל חידוש גמור ואינם מזכירים מאומה ממה שהיה לפניהם . השאלה היא אם יש ללמוד מדבריהם _ימשתיקתם שאמנם לא נעשתה כל פעולה בשנים שקדמו להם , וכי יסודות הבניין הונחו לראשונה בימי _דריוש . לאור כלל הנתונים של ספר _עזרא נחמיה , תהיה זו מסקנה קיצונית , ויש להניח כי פעולה כלשהי נעשתה כבר בתקופת כורש . הצגת הדברים בדרך זו נקבעת על ידי השקפותיהם של חגי וזכריה על תהליך הגאולה ; וראה עור להלן , _עמ' _65 . 370-369 על תפיסה היסטורית זו , ועל יחסה למציאות ההיסטורית ראה : יפת , ההיסטוריוגרפיה המקראית , _עמ' . 180-178
|
|