|
עמוד:367
מתי הונחו יסודות _המקדש אם שיחזרנו נכונה את המציאות ההיסטורית , עולה כמעט מאליה השאלה , מה גרם לבעל ספר _עזרא נחמיה לייחס את הנחת יסודות המקדש לזרובבל ? נראה לנו כי ניתן להסביר זאת בצירוף של גורמים אחדים , מהם המשותפים לכל תהליך של כתיבה היסטורית המרוחקת מן האירועים , ומהם המיוחדים להשקפותיו של מחבר הספר . ראינו כי דמותו ופועלו של _ששבצר לא השאירו את רישומם בזיכרון העם , וכי כבר בימי דריוש הייתה דמותו רחוקה ובלתי נודעת . עם זאת , נשאר בתודעת העם זכר הקשר שבינו ובין העברת כלי המקדש מבבל לירושלים . לעומת זאת , דמותו של זרובבל הלכה והתחזקה , עד שתפסה את מלוא הבמה ההיסטורית . לנתונים אלה כוח מדרבן בתהליך _60 בכך מבטא דריוש למעשה את היות המקדש ' _מקדש מלך' והיות המלך הפרסי ממלא מקומם וממשיכם של מלכי יהודה . קרבן ל'שלום הקיסר' נהג ביהודה גם בתקופת שלטון רומא , והפסקתו היתה אות לתחילת המרד הגדול . ראה : יוסף בן מתתיהו , מלחמת היהודים , ב יז ב . מקובלת הדעה כי יש לראות את שתי התופעות כרצף אחד , לכל אורך התקופה . ראה , למשל : _בן ששון ( לעיל , הערה , ( 8 _עמ' . 164 _" עובדה זו זכתה לפירושים רבים , והקיצוני שבהם הוא שבעקבות התסיסה המשיחית ביהודה סולק זרובבל מתפקידו ואולי אף הוצא להורג . ראה , בין היתר : 1 _§ 6 ט _101103 _§ _6 _( _1 ? _מ _16 _01 _ת" _, _מ _13 _זז _1 _.. _\^ _3161 , _. _/ _#£ _5 _, 13 י _1121015 ק _8 _מכ _10 _0 _מ _0 _? _111106 _^ _165513 73-79 _. קק . ( 1954 ) _, הדבר עשוי להסביר את אי הזכרתו של זרובבל , אך לא את השתיקה ביחס ליהושע בן יהוצדק . וראה גם : יפת , ששבצר וזרובבל _, _עמ' 82 ואילך . הדרוש לפולחן המקדש : 'פרים ואילים וכבשים לעולות לאלוהי השמים , חטים , מלח , יין ושמן , כמצות הכוהנים אשר בירושלים' ( פסוק ט . ( כל זאת כדי שיהיו מעלים 'ניתוחים' לאלוהי השמים ומתפללים לחיי המלך ובניו ( פסוק י . ( נקבעה סנקציה חמורה לכל מי שיפר פקודה זו : ייעקר עץ מביתו והוא ייתלה עליו , וביתו ייחרב ( פסוק יא . ( בצו זה מאשר דריוש את תוקפו של רישיון כורש , ובו זכותם של היהודים לממן את בניית המקדש מאוצר המלוכה , והוא מוסיף עליו זכות לממן את צורכי המקדש השוטפים מאותו מקור . עם זאת , הוא מחייב את כוהני ירושלים בתפילה יומית לחיי המלך ובניו . התיאור בעזרא ו מסתיים בציון מפורש של השלמת בניית המקדש , _בג' באדר , שנת שש למלכות דריוש ( פסוק טו . ( לפיכך , ניתן לומר כי למעשה לא נמשכה מלאכת הבנייה אלא חמש שנים — מן השנה השנייה ועד השנה השישית של דריוש . לפי עדות ספר עזרא נחמיה חברו כל הגורמים להצלחת המשימה , אם כי דווקא בהקשר זה אין זכר למנהיגי העם , זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק . וכך סיכום דבריו : 'וזקני היהודים בונים ומצליחים בנבואת חגי הנביא וזכריה בן _עדוא , ובונים ומסיימים בצו אלוהי ישראל ובצו כורש ודריוש וארתחשסתא מלך _פרס' ( פסוק יד . ( עוד מסופר בעזרא ו כי אנשי יהודה חגגו את חנוכת המקדש בשמחה ובהקרבת קרבנות : מאה פרים , מאתיים אילים וארבע מאות כבשים , וכן _שנים עשר צפירי עזים , קרבן חטאת לשנים עשר שבטי ישראל ( פסוקים יז-יח . ( לאחר מכן נכונו במקדש סדרי עבודה קבועים : כוהנים ולוויים לפי מחלקותיהם ( פסוק יט . (
|
|