|
|
עמוד:366
כי _ה' צבאות שלחני אליכם' ( זכריה ו טו . ( ואולם , דומה כי שנתיים לאחר מכן , בשנת ארבע לדריוש , כבר קיימת התקדמות של ממש בבניית המקדש , אמנם , זכריה איננו מציין זאת במפורש , אבל הוא מביא עדות מעניינת על שאלה הלכתית שהועלתה לפני הכוהנים והנביאים בירושלים : _'האבכה בחדש _החמשי , הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים' ( זכריה ז ג . ( השאלה כרוכה ללא ספק בבניין ההולך ונבנה . האם עתה , עם השינוי הצפוי במציאות החורבן , יש עדיין מקום לשמור את ימי האבל שהיו נהוגים בישראל מאז חורבנו של מקדש שלמה ? זכריה איננו עונה על השאלה באופן ישיר , אלא פונה אל העם בדברי תוכחה : 'כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני ? וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האבלים ואתם השתים' ( שם , פסוקים ה-ו . ( הצום , מחד גיסא , והאכילה והשתייה , מאידך גיסא , הם עניינו של העם ולא עניינו של אלוהים . אבל יחד עם זאת הוא חוזר ומנבא לעם נבואת ישועה : 'כה אמר _ה' צבאות , צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים' ( ח יט ;( משמע , אין הוא קורא לביטול הצומות לאלתר , אבל מנבא לעתיד על הפיכתם לימי שמחה ומועד . המידע שבספר _עזרא נחמיה על חידוש הבנייה בראשית ימי דריוש מוסיף עניינים אחדים בעלי היבט מדיני . מהתיאור בעזרא ה אנו למדים שמיד לאחר חידוש העבודה במקדש הגיעו למקום נציגי השלטון הפרסי : תתני פחת עבר הנהר , שתר _בחני ופמלייתם ( עזרא ה ג . ( מה הביא להופעתה של משלחת רמת דרג כל כך בקצה הדרומי של פחוות עבר הנהר ? האם עלינו ללמוד מכאן כי השליט העליון של הפחווה נהג לערוך ביקורי קבע כדי לפקוח עין על הנעשה ? או שמא היה זה ביקור מיוחד , שנקבע על ידי הנסיבות ? המקורות אינם מפרטים _בעניין זה , ולא נותר לנו אלא להעלות סברות . כך ניתן לשער שסיבת הביקור נעוצה ביוזמה מיוחדת של אויבי יהודה , בדומה למתואר בעזרא ד ; כנגד הסבר זה יש לומר כי מחבר עזרא נחמיה , שנימוקים מעין אלה חוזרים בספרו מדי פעם , איננו מביא אותם בנקודה זו ואיננו מספר על מעורבותם של 'צרי יהודה ובנימין . ' ואולי ניתן לשער כי כתוצאה מחידוש הבנייה חלה הפרעה כלשהי בתשלום המסים לשלטונות פרס , ואם כך , הרי ביקור כזה יהיה מובן . הבאנו לעיל את תמצית תיאורו של ספר _עזרא נחמיה בנקודה היסטורית זו . אך ראוי לציין כי לאחר שדריוש מאשר את טענתם של זקני היהודים בדבר מציאותו של רישיון _כורש , הוא מצווה על תתני פחת עבר הנהר להתרחק מן המקום , להניח לפחה המקומי ולזקני היהודים לבנות את המקדש , ולסייע במישרין לבניית בית המקדש . בשדר קצר ותקיף מאוד הוא מעביר אליו פקודה רשמית מפורטת , מה עליו לעשות כדי לסייע לזקני היהודים לבנות את בית האלוהים הזה ( עזרא ו חא : ( ההוצאה לבניית המקדש תינתן , ללא דיחוי , מרכוש המלך , כלומר : ממסי עבר הנהר , כדי שהעבודה תתנהל ללא הפרעה ( פסוק חב ;( מלבד זאת , תינתן מאוצר המלוכה הקצבה יומית קבועה לכול _57 _דעה זו מוסכמת על הכול . ראה הפירושים לזכריה , כגון : מ' _זר כבוד , זכריה , בתוך : תרי עשר ב ( דעת מקרא , ( ירושלים תשל"ו _, _עמ' כה-כו ; וכן : מיטשל _, חגי וזכריה , _עמ' 194 ואילך ; רודולף , חגי וזכריה , _עמ' ; 136-135 פטרסן , חגי וזכריה , _עמ' ; 283 מייסון _, חגי , זכריה ומלאכי , _עמ' 66 ועוד . _* עזרא ג ג ; ד ד-ז , ח ואילך , כג-כד ; נחמיה ב יט ; ג לג-לד ; ד א-ב , טז . _59 לעיל , _עמ' . 354-350
|
|