|
|
עמוד:362
תרגום : אבל , בשנת אחת _לכורש מלך בבל , כורש המלך נתן צו לבנות את בית האלוהים הזה . ואת כלי בית האלוהים , של זהב וכסף , שהוציא נבוכדנצר מן ההיכל בירושלים ונשאם להיכל של בבל - הוציאם כורש המלך מן ההיכל של בבל וניתנו ל ( איש ) ששבצר שמו , אשר מינה לפחה . ויאמר לו : כלים אלו קח , הבא והנח אותם בהיכל אשר בירושלים ובית האלוהים ייבנה על מקומו . אז ששבצר זה בא , הניח את יסודות בית האלוהים אשר בירושלים ומאז ועד עתה הוא נבנה ואינו נשלם ( ה יג-טז . ( האיש שבמרכז התמונה הוא ששבצר , אף על פי שהאופן שבו הזקנים מתייחסים אליו : ( האיש אשר ) ששבצר שמו מלמד שדמותו כבר דהתה במרחק השנים . מלבד שמו אנו שומעים על אודותיו את הפרטים הבאים _: כורש מינה אותו לפחה , נתן בידיו את כלי המקדש כדי להביאם לירושלים , ומינה אותו במפורש לבנות את בית המקדש ( פסוק טו . ( ששבצר הגיע לירושלים והניח את יסודות המקדש , אך לא כילה את מלאכת בנייתו ( פסוק טז . ( תיאור זה אינו חופף את המצוי בעזרא א-ג . הוא שווה לו בפרטים אחדים , סוטה ממנו במקצת בפרטים אחדים , ונוגד אותו לחלוטין בפרטים אחרים . צד הדמיון נוגע לכלי בית המקדש . הזכרנו לעיל שעניין החזרת הכלים נכלל במפורש בצו שניתן על ידי כורש , כפי שהוא מובא בעזרא ו ג-ה , ותיאורם של הזקנים הולם את הצו הזה לגמרי . מצד אחר , אין הפרט הזה נכלל בהכרזת כורש שבעזרא א ב-ד . אבל בהמשכו של הסיפור בפרק א מתאר המחבר , בהתאמה לסיפורם של הזקנים , שהמלך כורש הוציא את כלי בית המקדש ומסרם לששבצר , והוא העלה אותם לירושלים ( פסוקים זיא . ( הסיפור בפרק א מדגיש גם הוא , כמו הסיפור בפרק ה ורישיון כורש בפרק ו , שכלים אלה הוצאו מלכתחילה מן המקדש בירושלים והובאו לבבל על ידי _נבוכדנאצר ( א ז ; ה יד ; ו ה . ( ואולם , בעוד שלפי הרישיון וסיפור הזקנים הובאו הכלים על ידי נבוכדנאצר _ל'בבל' ( ו ה ) או 'להיכל של _בבל' ( ה יד , פעמיים , ( מדגיש המספר בפרק א שהכלים הובאו על ידי נבוכדנאצר ל'בית _אלהיר ( א ז . ( כן נוספים שם תיווכו של _מתרדת הגזבר , שלא נזכר במקומות האחרים , ופירוט הכלים השונים ומספרם . _שער בפרט חשוב הוא תוארו של ששבצר . על פי עזרא ה , כורש מינה את ששבצר לפחה ( ה יד , ( ואילו בעזרא א מתואר ששבצר בכינוי 'הנשיא ליהודה' — כינוי יחידאי , שמשמעותו המדויקת נתונה בוויכוח ארוך . הדיון בשאלה זו , שנובעות ממנו מסקנות חשובות למעמדה הפוליטי של יהודה בתקופה זו , חורג ממסגרת דיוננו זה . הניגוד הבולט ביותר בין שני התיאורים נוגע למקדש עצמו : על פי סיפור הזקנים מינה כורש את ששבצר במפורש לתפקיד בונה המקדש ( ה טו ) והלה אף החל בבנייה , בהניחו את יסודות המקדש . הסיפור בעזרא א-ג מתעלם לחלוטין מתפקידו של ששבצר בעניין זה . לפי תיאור זה לא הפקיד כורש את מלאכת הבנייה בידיו של אדם מסוים אלא הסתפק בהצהרת רשות , מנוסחת בצורה הכללית ביותר : 'מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל _לירושלם ... _ויבן את בית _ה' אלהי _ישראל' ( א ג . ( אנשי יהודה ובנימין , ועמהם הכוהנים _והלויים , קמים לעלות לירושלים , ובראשם עומדים _46 _בעניין זה דנתי במאמרי : ששבצר וזרובבל , _עמ' ; 98-96 וראה גם : _ויליאמסון , _עזרא נחמיה , _עמ' . 18
|
|