|
|
עמוד:361
_ששבצר וזרובבל נקודת מוצא טובה לענייננו היא תיאור תולדות הבניין כפי שהוא מוצג מפי 'זקני היהודים' לפני תתני פחת עבר הנהר ( עזרא ה יא ואילך . ( לאחר שהזקנים מספרים לתתני את תולדות הבניין , עד חורבנו בידי _נבוכדנאצר מלך בבל ( ה יא-יב , ( הם עוברים לימי כורש : ברם בשנת חדה _לכורש מלכא די בבל כורש מלכא שם טעם בית אלהא דנה לבנא ואף מאניא די בית אלהא די _דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן _היכלא די בירושלם והיכל המו להיכלא די בבל , הנפק המו כורש מלכא מן היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה . ואמר לה אלה מאניא שא אזל אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על אתרה . _אדין ששבצר דק _אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם ומן אדין ועד כען מתבנא ולא שלום מכיר בקיומם של ישראלים בארץ ישראל — ביהודה או בכל מקום אחר — שלא יצאו בגולה ולא שבו ממנה , ממש כשם שהמסורות השליטות במקרא תופסות את עם ישראל בראשיתו כעם שיצא כולו ממצרים . לפי נקודת מוצא זו חייב המחבר לראות את הצהרת כורש _כרישיון שניתן ליהודי בבל , שבעקבותיו הם עולים ובונים . לפי השקפת היסוד שלו לא תיתכן כלל מציאות היסטורית אחרת ! מתוך אותה נקודת מוצא מתואר גם מימון הבנייה . בני ישראל היוצאים ממצרים הביאו את הכסף עמם . בעיקר מדגיש ספר שמות את השאילה מן המצרים לרגל היציאה : 'ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים ... ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת' ( שמות ג כאכב ;( ובהמשך : 'ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת' ( שם יב לה ; וראה גם יא ב . ( לקראת הקמת המשכן מצווה ה' את משה : _'דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה , מאת כל איש אשר _ידבנו לבו תקחו את תרומתי' ( שם כה ב . ( ואמנם , העם מתנדב בלב שלם , כמפורט בשמות לה כא-כט . התיאור בעזרא א ואילך בנוי כולו על פי תפיסה זו . כבר בהכרזה עצמה נאמר _'-. וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה , עם הנדבה לבית האלהים אשר _בירושלם' ( א ד . ( בהמשך מסופר : _'וכל _סביבותיהם חזקו בידיהם בכלי כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות , לבד על כל התנדב' ( א , 0 והפעולה הראשונה של העולים בבואם לירושלים היא : 'התנדבו לבית האלהים להעמידו על מכונו , _ככחם נתנו לאוצר המלאכה' ( עזרא ב סח-סט . ( דברים אלו מעמידים את בניית המקדש בהקבלה קרובה עד כמה שאפשר לנתונים של יציאת מצרים . המסקנה הבלתי נמנעת היא אפוא , שמחבר החטיבה בעזרא א-ו , שפעל במרחק ניכר מן המאורעות עצמם , רואה אותם מתוך פרספקטיבה שיש עמה צביעה אידיאולוגית . הוא תופס את שיבת ציון כהתחלה חדשה לגמרי , מקבילה בהיבטים רבים להתחלה הראשונה והמכוננת בתולדות ישראל — יציאת מצרים . מתוך אספקלריה זו הוא מתאר את תולדות הבניין ובעיקר את שלביו הראשונים . נשאלת השאלה , אם הצביעה האידיאולוגית של החטיבה מבטלת כל אפשרות לשחזור המציאות ההיסטורית , או שמא עדיין ניתן לנו , באמצעות המקורות שבספר עזרא נחמיה ומחוץ לו , לשחזר תמונה היסטורית קרובה ככל האפשר לנתונים האותנטיים ? מתוך מודעות מתמדת למגבלותינו נעשה להלן ניסיון כזה .
|
|