|
|
עמוד:358
ראיית התמונה ההיסטורית כולה כנובעת משרירות לב של תיאולוגים מאוחרים . הבחירה העיקרית היא , אם כן , בין שתי האפשרויות הראשונות : האם שתי התעודות הן אותנטיות ויש לראותן כמשלימות זו את זו , או רק אחת מהן ? ואם כן הוא — איזו מהן ? חסידי ההשקפה הראשונה מדגישים כי השוני בין התעודות נובע מתפקידן השונה : האחת היא הצהרה פומבית , האמורה להיות נקראת בקול על ידי כרוז או להיתלות ככרזה , והיא מופנית להמון רב ; האחרת היא תעודה משרדית , המיועדת לארכיון המלך ולגזנכיו , בבחינת תזכיר . הבחנה זו בין שתי התעודות עשויה אמנם להסביר הבדלים אחדים ביניהן , ובעיקר בלשון — עברית מול ארמית , ובסגנון — לשון הצהרתית ונמלצת , גדושה יסודות דתיים ופוליטיים והתייחסות כללית ובלתי מדויקת לנושא עצמו , מול סגנון משרדי יבש ובלתי פרסונאלי , המדייק בפרטים . ואולם , אין בהבחנה זו כדי לענות על שני ההבדלים המרכזיים בתוכן התעודות : ( א ) רישיון העלייה מבבל ליהודה ניתן אגב רישיון הבנייה , והוא מצוי בהכרזה בלבד ; ( ב ) שאלת המימון . בהכרזה שבפרק א מוטל המימון על כתפי העם העולה מבבל , ולשלטונות פרס אין כל חלק בו . על פי התעודה בפרק ו בא המימון כולו מכספי האוצר הפרסי : 'ונפקתא מן בית מלכא תתיהב' ( עזרא ו ד . ( אין בהכרזה כל רמז לתמיכת האוצר הפרסי ; ומצד אחר , אין בתעודה כל התייחסות לתרומות העם _ולהרשאה להוצאת כספים מבבל והעברתם ליהודה . אין אלה הבדלים שבסגנון אלא גופי עניינים , ונראה לנו שאין לפתור את הניגוד ביניהם בדרך של השלמה . נראה לנו אפוא , שרק אחת מן התעודות משקפת נאמנה את תנאי הרישיון שנתן כורש , ואילו האחרת אינה אלא עיבוד של הראשונה והתאמתה לצורכי הסיפור , שנכתב לאחר זמן ומתוך פרספקטיבה היסטורית ואידיאולוגית מאוחרת . ההכרעה בעניין זהותה של התעודה המקורית אינה קלה ומצטרפת משיקולים שונים . בדיקת התעודות לגופן מעלה כי אין שום טעמים נראים לעין לפסול את מהימנותה של התעודה בעזרא ו ג-ה . מכל הבחינות , היא הולמת את תנאי הזמן ואת התפקיד שהיא אמורה למלא . לשונה — ארמית , הלשון הרשמית של האימפריה הפרסית ; סגנונה קצר , משרדי ויבש , בגוף שלישי וללא מעורבות רגשית ואידיאולוגית כלשהי . התעודה מציינת עובדות בלבד , ללא הנמקה וללא הצדקה , ונזכרות בה בשיטתיות ובקיצור כל העובדות הנחוצות : התאריך , הגדרת הרישיון כ'צו , ' הזכרת שם המלך , הגדרה מדויקת של מושא _הרישיון , תיאור קצר של הפעילות הצפויה בבית האלוהים , תיאור מידות הבניין ודרך בנייתו , וציון מפורש של האחריות _36 וראה בעיקר טענותיו של א' מאיאר ( לעיל , הערה ( 15 נגד עמדתו הקיצונית והבלתי מתפשרת של טורי . 37 ראה _בעיקר : ביקרמן , הכרזת כורש ; תדמור , הרקע ההיסטורי ; ויליאמסון _, _עזרא נחמיה , _עמ' 6 ואילך _; וכן בהערה הבאה . 38 קויפמן _, הקובע ש'באמת אין שום סתירה בין שתי התעודות , ' טוען _ש'רשיון העליה נכלל בפקודה ( שבפרק _וו ברשיון בניין הבית והחזרת הכלים' ( האמונה הישראלית , ד , _עמ' , ( 163 ולא ברור כלל למה הוא מתכוון . רישיון הבניין והחזרת הכלים אינו כולל שום רמז לעלייה , והיא מצויה שם רק כאשר מניחים שהיא מובנת מאליה . _מ''ד הר פותר את העניין בקביעה ש'אין בין שני הנוסחים סתירות של ממש וההבדלים ביניהם מסתברים מתוך תפקידיהם השונים , ' ראה מ '' ד הר , 'ירושלים , המקדש והעבודה במציאות ובתודעה בימי בית שני , ' א' אופנהיימר ואחרים ( לעיל , הערה , ( 10 _עמ' , 167 הערה . 7
|
|