כתוצאה של צו מלכותי , אלא בלחץ הנסיבות הפנימיות , ומכוחן של אותן נסיבות שבה ונתחדשה עד סיומה . ראייה כזאת של מהלך הדברים מתאשרת מדבריהם ופעולותיהם של נביאי הדור , חגי וזכריה . רוב נבואותיו של חגי מוקדשות לבניית המקדש . את הראשונה בהן , בא' באלול שנת שתיים לדריוש ( חגי א א , ( הוא פותח בדברי תוכחה ופולמוס . תחילה הוא מצטט מדברי העם ואחר כך הוא מגיב . 'העם הזה אמרו לא עת בא עת בית ה' להבנות' ( שם פסוק ב . ( מושג ה'עת' הוא בן הזמן , והוא מצוי בספרות המזרח הקדמון כולה . זוהי הנקודה המסוימת בזמן שהיא השעה הראויה למעשה מסוים . לדעת אנשי יהודה , שאת דבריהם חגי מצטט , עדיין לא הגיעה העת לבניית המקדש . הציטטה הקצרה אינה מפרטת למה מכוונים אנשי יהודה בדבריהם : להגשמת נבואת ירמיהו על שבעים שנות השיעבוד לבבל , להגשמת נבואת יחזקאל על בניית הבית ( ירמיה כה יא ואילך ; כט י ואילך ; יחזקאל מ-מח , ( או אולי לשתיהן כאחת ? מכל מקום , דבריהם של אנשי יהודה פשוטים _: אין השעה כשרה לבניית המקדש . חגי מגיב על דברים אלה בחריפות רבה : 'העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב' ( פסוק ד . ( הוא אינו מגיב על עצם הטענה ואינו מביא ראיות כדי להוכיח כי אכן הגיעה ה'עת . ' על פי תגובתו נראה שהטענה כולה בטלה . אין היא אלא תירוץ , העמדת פנים ומעשה צביעות , על מנת לחפות על דאגתם לענייניהם הפרטיים ולא לבניית המקדש . מתברר אפוא , שחגי תולה בעם עצמו , ולא בגורמים זרים , את האשמה לאי בניית המקדש ; יתר על כן , גם העם אינו מצדיק את חוסר המעש שלו בפעולותיהם של כוחות עוינים מבחוץ או בהתערבותם של מלכי פרס , אלא בטענה המבוססת על השקפתו הדתית . עמדה זו מתאשרת מתוך כלל נבואותיהם של חגי וזכריה . שאלת בניית המקדש לכל היבטיה היא שאלה פנימית ולא חיצונית , ואחד ההיבטים החשובים שלה הוא ההיבט הכלכלי . חגי וזכריה מציירים בצבעים קודרים את השפל הכלכלי באותה תקופה : 'אכול ואץ לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין _לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב' ( פסוק ו ;( וזכריה : 'כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה' ( זכריה ח י . ( תנאי החיים משמשים לנביאים אלה רקע ונקודת מוצא לנבואותיהם , ויש בתיאוריהם כדי להעמיד תמונה מדויקת של המציאות . דומה שכל הפגעים של 'יום קטנות' נתרגשו ובאו על עם יהודה : בצורת חמורה ' , על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה' ( חגי א י ;( יבולים שאין בהם כדי מחיה ועבודה שאין עמה כדי לפרנס את בעליה : 'ואקרא _חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים' ( שם , פסוק יא . ( על אלה נוספה כל שורת _29 החזרה הכפולה של 'עת' היא קשה , והתלבטו בה כל המפרשים ; ראה הפירושים השונים לחגי ( לעיל , הערות . ( _21 , 19 _30 _ממ _3 _מת _6516 _י 1 _* _0 _. _\\ _ממ ' , 6 . _16 עת' _^ _0 _^ _£ _11 _> _1 _/^ _21 _< _" _1 _£ . . _1011111 , _ה 379- _(^ _15 _. _) _, _1 _} _1€010 _§ _15€ _^ _65 _^ _0 _. קק 1976 , _מ _0116 _מ , _1111 , _^ _111 _ז _16 _זז _1 7 _