|
עמוד:354
נשתונא על דנה' ( ועין האלהים _היתה על זקני היהודים ולא הפסיקו אותם עד אשר העניין ילך לדריוש וישיבו איגרת בעניין זה ; פסוק ה . ( נראה כי יחס סובלני מעין זה , ודווקא מצד משלחת רמת דרג כל כך , שבאה לבדוק את הבנייה , מעיד שתתני הפחה לא היה מודע כלל לקיומו של צו מפורש האוסר את הבנייה . כך מסתבר גם מתוכן ההתכתבות שלו עם דריוש _. באיגרת שהוא שולח לדריוש מלכו הוא מספר את סיפורם של זקני היהודים , _והעקרון הבולט ביותר בסיפור הוא ההמשכיות , ההדגשה החוזרת ונשנית שאין בבנייה כל דבר חדש ! לטענתם , ביתא די הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ... להן מן די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא יהב המו ביד נבוכדנצר ... וביתה דנה סתרה _... ברם בשנת חדה לכורש מלכא ... כורש מלכא שם טעם בית אלהא דנה לבנא ... אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם ומן אדין ועד כנען מתבנא ולא שלים . תרגום : הבית היה בנוי שנים רבות מלפני כן ... אבל מפני שאבותינו הכעיסו את אלוהי השמים נתן אותם ביד נבוכדנצר ... שהרס את הבית הזה ... אבל בשנת אחת לכורש המלך ..., כורש המלך נתן צו לבנות את בית האלוהים הזה ... אז ששבצר זה בא , הניח יסודות בית האלוהים אשר בירושלים ומאז ועד עתה הוא נבנה ואינו נגמר ( פסוקים יא-טז . ( סיפורם של הזקנים אינו מזכיר כל הפסקה רשמית של העבודה , ובוודאי לא צו מלכותי . תשובת דריוש תומכת בסיפורם של היהודים . דריוש מאשר את קיום הצו של כורש , ומוסיף צווים משלו שיש בהם כדי לתת תוקף מחודש למלאכת הבנייה . כלומר , כל האישים הקשורים בחידוש הבנייה אינם מודעים לקיומו של צו האוסר אותה במפורש , ובכלל זה הפקידות הפרסית והמלך הפרסי . כמובן , גם כאן היינו יכולים לטעון שכל הנוגעים בדבר ביקשו להתעלם מן הצו ; ואולם , אם כך , לשם מה נעשתה הביקורת מלכתחילה ? אם נצרף זאת לעובדות שצוינו לעיל — שהסיפור על הפסקת הבנייה בפרק ד עוסק בבניית חומת העיר ולא בבניית המקדש , וזמנו מימי _ארתחשסתא ולא מימי כורש או יורשו — הרי שכל פרטי הסיפור יבואו על מקומם . הקושי כולו נובע משילובה של ההתכתבות בין רחום בעל טעם וארתחשסתא במקומה הנוכחי , ולא מעצם העניין הנידון בה . מתוך _זכרונות נחמיה אנו יודעים כי בניית ירושלים וחומותיה עמדה על הפרק בתקופת ארתחשסתא . בחששות כבדים מבקש נחמיה מן המלך צו _'אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי _ואבננה' ( נחמיה ב ה , ( וצו כזה אמנם ניתן לו . המאורעות המתוארים בעזרא ד ו-כד קדמו אפוא לנחמיה , ועל רקע זה הוא פועל ; אין המאורעות הללו קשורים לבניית המקדש . יש לשאול , כמובן , מה הביא את מחבר עזרא נחמיה לצרף חטיבה זו לכאן , מחוץ למקומה , ועוד נתייחס לכך בהמשך . נראה אפוא , כי מלאכת בניית המקדש אכן נתעכבה , אך לא _27 דעה זו מקובלת על רבים . ראה , בין היתר : _זר כבוד , שם , _עמ' 47 ואילך ; רודולף _, עזרא ונחמיה , _עמ' 44 ואילך ; _-0 _, _ז . _\ _1 . _!^ _1 _> _' _615 _, _£ _1 _ז _. _xxx _^^ _. ק _6 _^ _' _¥ _0 _* 1965 , _א _10 _/ _1 _( _6 _£ _) _, _חז _6 _^ _6 _א _; ויליאמסון , _עזרא נחמיה , _עמ' _^ . 59-56 להלן , _עמ' . 382-381
|
|