|
|
עמוד:352
הפסקת הבנייה וחידושה הקושי העיקרי מבחינה כרונולוגית נעוץ בסיפור על הפסקת הבנייה בימי כורש וחידושה בימי דריוש , והוא בא לידי ביטוי הן בתחילת הסיפור והן בסופו , כלומר : בשתי הנקודות שבהן מתקשר הסיפור אל הרצף שבו הוא נתון . כבר הזכרנו לעיל את המאורעות שהובילו להפסקת הבנייה . ראשית התיאור מתקשרת לימי כורש ומספרת באופן כללי על מעשיהם של אויבי ישראל : 'ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה _ומבהלים אותם לבנות . וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך _פרס' ( עזרא ד ד-ה . ( בהמשך נזכרים בקיצור מכתב שטנה שנשלח לאחשורוש ומכתב שנשלח לארתחשסתא על ידי _'בשלם _מתרדת טבאל ושאר בנותיו' ( פסוקים ו-ז . ( שיאה של המעורבות העוינת בא בתיאור מפורט של ההתכתבות בין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ובין ארתחשסתא מלך _25 ראה גם : ח' תדמור , 'כרונולוגיה , ' א '' מ _, ד , _עמ' . 306 מתוארים המאורעות ללא סינכרוניזציה עם מלכי פרס . ואולם על פי רצף הסיפור ניתן להבין שלדעת מחבר החטיבה יצאו העולים לדרכם מיד לאחר הכרזת כורש , וכי כל העניינים המתוארים לאחר מכן נעשו ברצף אחד . לפיכך ניתן להניח ש'השנה השנית לבואם' מקבילה , לדעת מחבר החטיבה , לשנה השנייה לכורש מלך פרס . השבתת הבנייה נמשכה אפוא מן השנה השנייה לכורש ועד השנה השנייה לדריוש , כלומר : משנת 537 ועד 521 לפסה"נ . ( ח ) בשנה השנייה לדריוש עומדים הנביאים חגי וזכריה ומעודדים את העם לבנות את בית המקדש . בעקבות זאת קמים _זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק ומתחילים לבנות ( ה א-ב . ( באותה עת מגיעים לירושלים תתני פחת עבר הנהר ופמלייתו כדי לבדוק מי הם הבונים ומניין הרשות בידם לבנות ( פסוקים ג-ד . ( זקני היהודים טוענים בפני תתני ופמלייתו שאין הם אלא ממשיכים את הבנייה שהחלה בימי כורש ( פסוקים יג-טז ;( והללו אינם מפסיקים את העבודה אלא פונים בבקשה לדריוש לבדוק את העניין ולהודיע להם את רצונו ( פסוק יז . ( ואמנם , בירור זה מגלה באחמתה _' דכרונה' מזמנו של כורש , המאשרת בקווים כלליים את סיפורם של זקני היהודים ובעיקר את הרשות לבנות את המקדש ( ו א-ה . ( _דריוש מאשרר את הרשות הזאת , מוסיף עליה תרומה כספית מאוצר המלך , הן להקמת המקדש והן לעבודה בו , ומאיים בעונש על כל מי שיפריע את ביצוע הצו ( פסוקים _ו-יב . ( ( ט ) וכך , בסיועו של דריוש ובתמיכת הנביאים , ממשיכים זקני היהודים בבנייה ומסיימים אותה _בג' באדר , בשנה השישית לדריוש . עם סיומו נחוגה חנוכת הבניין בשמחה ובהקרבת קרבנות , ועבודת האלוהים בירושלים נכונה ( ו _יג-יח . ( זהו , אם כן , תיאור בניית המקדש על פי עזרא א-ו , והוא מציג תמונה בהירה ושוטפת של כל שלבי הבנייה . ואולם , עיון מדוקדק בפרטי התיאור , והשוואתם למקורות אחרים בני התקופה , מעוררים תמיהות ושאלות רבות , המעמידות בספק נתונים שונים של התיאור . עלינו לברר אפוא באופן שיטתי את הקשיים האלה .
|
|