תיאור בניית המקדש בעזרא א-ו

עמוד:350

תיאור בניית המקדש בעזרא _א-ו בדומה למקדש שלמה ולמקדש _הורדוס , היוזמה לבניית המקדש יצאה מן השליט , הוא כורש מלך פרס . אך בשונה מן המקרים האחרים היה כורש , שליטה העליון של יהודה , ולא מלכה הישיר , ומעורבותו במפעל הבנייה היתה ככל הנראה קטנה . מסיבה זו , ומסיבות נוספות המתלוות 19 ראה : קויפמן , האמונה הישראלית , ד , _עמ' ; 215 מיטשל , חגי וזכריה , _עמ' ; 30-27 רודולף , חגי _זכריה מלאכי _, _עמ' 23-22 20 ראה , מצד _אחד : קויפמן , האמונה הישראלית , ד , _עמ' 215 ( וכן בהערות , ( 10 _, 7 , 5 , 3 הטוען שאין בספר אפילו פסוק משני אחד ; ולעומתו : _. _^ _. _\ _1 _. _ _\\ _' 1967 _, _מ _1108 _£ _01-500 _} _10 _?] _0 1-8 , _^ _580 _, _ת _^ _6 _ט _86 27-83 _. קק , המייחס חטיבות גדולות בספר _ל'עורך כרוניסטי . ' וכן ראה : _056 _0 _£ _ק _" _1116 _? _111 , _ת _8 _. _\ _1350 _י _16 _^ _' _01 _^ _" 01 _1110 8001 _{ 01 _מ _1116 " _£ < _11101131 _? _13 413-421 _. קק 27 ( 1977 ) _, _, _ , _^ _7 י _ו . _113 _§§ _3 גם _מ"סון מייחס חשיבות רבה למסגרת העריכתית של הספר , אך איננו רואה בה _'מסגרה _כרוניסטית' הורביץ , בין לשון ולשון , ירושלים תשל"ב , _עמ' . 176-67 23 אין אנו יודעים בבירור מה היו הגורמים שהביאו את כורש לנקיטת יוזמה זו , וראה : תדמור , הרקע ההיסטורי . מחבר _עזרא נחמיה מייחס את התעוררותו של כורש להשפעת ה : ' 'העיר ה' את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו ' ... ( עזרא א א , ( ובאותו כיוון אומר גם כורש עצמו , בהצהרה המנוסחת עברית : 'כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית' ( שם , פסוק ב . ( נראה שדברים אלו הם המקור לדברי יוסף בן מתתיהו שכורש נפעם מנבואת ישעיהו ובעקבותיה פעל : 'את הדברים האלה ידע כורש מתוך קריאה בספרי הנבואה שהניח אחריו ישעיהו מאתיים ועשר שנה קודם והנה משקרא דווקא ; ראה : מייסון , חגי זכריה ומלאכי , עמ _' ; 11 -8 פטרסן , חגי וזכריה , _עמ' 21 . 39-37 גם בזכריה מוצא _בויקן 'עריכה כרוניסטית ; ' ראה : שם , _עמ' , 183-84 וראה גם : פטרסן , חגי וזכריה , _עמ' 22 . 125-124 מספרם של מזמורים אלו הוא רב למדי , _וראה : א' אותם כורש והשתאה ( לגבורת ) אלוהים תקפתו ( רוח ) התעוררות ותשוקה לקיים מה שכתוב . _' יוסף כן מתתיהו , קדמוניות היהודים ( תרגם א' שליט , ( ירושלים תשל '' ג , יא , א ב . חגי עצמו העמיד את הספר כפי שהוא אלא אחד מבני דורו או מתלמידיו . מסקנה זו מעוררת את שאלת האותנטיות של החומר המצוי בספר , מידת דיוקו ומהימנותו . למרות דעות רבות על עריכה משנית ומאוחרת בספר חגי , שהיקפה משתנה מחוקר לחוקר , נראה לנו כי בעיקרו של דבר משקף הספר את דבריו ופועלו האותנטיים של חגי , אם כי בתקופה מוגדרת ומצומצמת מאוד , שאולי אינה משקפת את כל מרחב פעולתו כנביא . גם בספר זכריה ( א-ח ) מצויים דברי עריכה , ובעיקר כותרות ( זכריה א א , ז ; ז א ;( אך בניגוד לחגי כתוב הספר כולו בגוף ראשון ובחותם אישי מובהק . מקורות נוספים מספרי הנביאים אינם מוגדרים באותה מידת דיוק , ולא תמיד ניתן לקשר את נבואותיהם בוודאות לאירועים היסטוריים מסוימים . אף על פי כן , יש בדבריהם תרומה חשובה לנושאנו , ומתוכם נזכיר בעיקר את הנבואות בישעיהו מ-סו ובמלאכי . מקור נוסף שיש בו להאיר את מאורעות התקופה הם דברי שירה ומזמור ; מגילת איכה , המשמשת ביטוי לתחושת האסון שלאחר החורבן , ומזמורי _תהלים שמוצאם מתקופתנו , כגון מזמור _קכו , שהעניק לתקופתנו את שמה ( תהלים _קכו א . ( על פי טיבם אין מקורות אלו יכולים לשמש יסוד לדיון היסטורי , אך יש בהם ביטוי אותנטי להלכי רוח , לאמונות ודעות , והם מאירים את התקופה מזווית שלא תמיד מקבלת ביטוי במקורות אחרים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא