הגדרת התקופה, המסגרת הכרונולוגית והמקורות

עמוד:348

מבחינת האופי הספרותי — שילוב של תעודות בתוך רצף סיפורי לפי תוכנית מוקדמת — אין הבדל בין החומר הארמי והחומר העברי , והם משתלבים לכלל רצף אחד . נקודת מוצא חשובה להבנת מעמדה של החטיבה ולהערכתה כמקור היסטורי היא שאלת זמן חיבורה . מחד גיסא , העובדה שהחטיבה מספרת על בניית בית המקדש אין פירושה כי נכתבה באותו פרק זמן ; ומאידך גיסא , האפשרות שהחטיבה נכתבה במרחק כרונולוגי ואידיאולוגי מן המאורעות המתוארים בה אין משמעה שכל המצוי בה הוא בלתי מהימן . ואולם קביעת זמן החיבור , במידה שהדבר ניתן , היא רבת חשיבות להערכת המקור _ולאפיון השימוש בו . אחד האמצעים לקביעת זמן חיבור החטיבה הוא העיון בעזרא ד — תיאור פעולותיהם של אויבי יהודה . הפרק מתחיל בכך ש'צרי יהודה ובנימין' מבקשים להשתתף בבניין המקדש והם נדחים על ידי זרובבל וראשי האבות ( פסוקים א-ג . ( לאחר מכן בא תיאור כללי של פעולותיהם העוינות : 'מרפים ידי עם יהודה , ' _'מבהלים ( קרי ; כתיב - מבלהים ) אותם לבנות , ' 'וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם' ( פסוקים ד-ה . ( בהמשך מודגמות פעולות אלו בשלוש דוגמאות : ( 1 ) ידיעה קצרה על מכתב שטנה 'על ישבי יהודה _וירושלם' שנשלח למלך אחשורוש ( פסוק ו ( 2 ) ;( ידיעה קצרה על מכתב שכתבו 'בשלם מתרדת טבאל ושאר בנותיו' למלך ארתחשסתא ( פסוק ז ( 3 ) ;( נוסח מפורט של ההתכתבות בין 'רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר _כנותהוך ובין המלך ארתחשסתא , אשר הביאה בסופו של דבר להפסקת הבנייה ( פסוקים ח-כד . ( דעה מקובלת היא שאחשורוש הוא שמו העברי של _חקרךש , הוא כסךכסס , שמלך לאחר דריוש בשנים 464-486 לפסה"נ , ואילו ארתחשסתא הוא _אךתכסךכסס הראשון , שמלך אחריו , בשנים 423-464 לפסה"נ . ברור אפוא , שהמחבר שהביא נתונים אלה חי לכל המוקדם בתקופת ארתחשסתא ; הדעת נותנת שחי אחריו . משמע שאין להקדים את זמן כתיבתה של החטיבה לזמנו של ארתחשסתא וקרוב להניח שיש לאחרה עוד יותר , כלומר : כמאה שנים בקירוב לאחר סיום בניית המקדש . עם זאת , יש לזכור שהמקורות שמהם נבנתה החטיבה — תעודות , רשימות , פרטים היסטוריים שונים וכדומה — עשויים להיות בני זמנם של המאורעות שהם מתארים . נמצא שמבחינת זמנם ומקורם יש מעמד שונה לחומר הסיפורי , שמוצאו במחבר המאוחר , ולתעודות . הדבר מבליט את חשיבותן של התעודות ומעמיד במוקד את בעיית מוצאן ומהימנותן ההיסטורית . ואמנם , שאלה זו העסיקה ביותר את חוקרי ספר עזרא נחמיה , וניתן לומר כי הדעה הרווחת מייחסת מהימנות רבה לתעודות הארמיות שבחטיבתנו , ומידה משתנה של מהימנות לתעודות בעברית . _12 ראה _. יפת , ההיסטוריוגרפיה המקראית , _עמ' . 182 -181 _13 הידיעה כי בעקבות המכתב לארתחשסתא , שמלך בשנים 423-464 לפסה"נ , הופסקה העבודה ער השנה השנייה לדריוש 521 ) לפסה"נ (! יוצרת קושי כרונולוגי בולט , ובו נדון במפורט להלן , _עמ' . 356-352 _14 זוהי , אמנם , הדעה המקובלת , וראה , למשל : מ"צ סגל , _'עזרא נחמיה , ספרי עזרא נחמיה , ' א"מ , ו , טור ; 151 רודולף , עזרא ונחמיה , _עמ' _xx _^^^ ואילך . קויפמן , המבקש להקדים את זמן חיבור החטיבה , טוען שחל שיבוש בשמות המלכים , שכתוצאה ממנו נתבלבל השם המקורי _'כנבוזי , ' שמלך בשנים 522-530 לפסה"נ , לארתחשסתא . את הפסוקים ו- ז , שבהם נזכרו אחשורוש וארתחשסתא , מגדיר קויפמן כ'הוספה שרשם על הגליון מעתיק מלומד . ' ראה : קויפמן , האמונה הישראלית , ד , עמי . 527-522 _15 את המהימנות ההיסטורית של התעודות הארמיות הדגיש _1151€111 _*? _18 _465 _7 _" _^ _" _- _ז _£ _£ . _\ _1 _^ _61- _, 0 ( 6

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא