פרק ארבעה־עשר ירושלים בימי שלטון פרס: מתאר העיר והרקע ההיסטורי

עמוד:335

את 'שער העין' ואת 'ברכת המלך . ' נחמיה ניסה , ככול הנראה , להתקדם לאורך החומה מתקופת המלוכה , שנבנתה _במדרונו של נחל קדרון ; אך הוא לא הצליח להתקדם בתוואי זה , שכן לא היה מקום לבהמה לעבור תחתיו . לפיכך חזר נחמיה בנחל אל _'שער הגיא . ' בשוב נחמיה מסיורו , גילה לכוהנים , לחורים ולסגנים את כוונתו לבנות את חומות ירושלים . מיד לאחר שניתן פומבי לתוכניתו של נחמיה לשפץ את חומות ירושלים האשימוהו סנבלט , מושל שומרון , טוביה העמוני וגשם הערבי שהוא מתכוון למרוד במלך פרס ( נחמיה ג יט-כ . ( יש לשער שנחמיה לא התכוון לחשוף את תוכניותיו לפני תחילת הבנייה , אך לאחר הסיור , משראה עד כמה מורכבת המשימה שלפניו , הבין שאין כל אפשרות לבצע מפעל כזה בחשאי . אין לדעת כמה זמן נמשכה התארגנותו של נחמיה לבניית חומות ירושלים . לדברי יוסף בן מתתיהו חלפו שנתיים וארבעה חודשים מאז הגיע נחמיה לירושלים ועד לחנוכת החומה . במהלך תקופת ההתארגנות שמט נחמיה את חובות אנשי ירושלים , ביטל את מס 'לחם הפחה' ( נחמיה ה , ( נאבק בסנבלט ובטוביה _ואירגן את קבוצות הבונים . בסוף תמוז 443 לפסה '' נ , ככל הנראה , החלו נחמיה ואנשיו לבנות את חומות ירושלים . בפרק ג של ספר נחמיה , פסוקים א-לב , מתואר מהלך בניית החומה . מכתובים אלה עולה שנחמיה הטיל את בניית חומות ירושלים על אנשי ירושלים ויהודה . אלו חולקו ל 41 קבוצות , שכל אחת מהן בנתה גזרה מסוימת של החומה . העבודה הייתה קשה , והבונים התאוננו : 'כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה' ( נחמיה ד ד . ( בשל הסכנה שסנבלט וטוביה ינסו להפסיק את הבנייה בכוח הזרוע , נאלץ נחמיה לחלק את נעריו 'חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות _והשןינים , ' ואף 'הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים , באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח , והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים . ' כה גדולה הייתה הסכנה עד שנחמיה ציין : 'ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין אנחנו _פשטים בגדינו' ( נחמיה ד י-יז . ( מהשוואת רשימת המשתתפים בבניית החומה לרשימות השבים בעזרא ב ונחמיה ז ניתן ללמוד שרוב המשפחות והיישובים שנזכרו ברשימת השבים לא נטלו חלק בבניית החומה , ומכאן מסתבר כי רוב הציבור היה אדיש כלפי מפעלו של נחמיה . אפשר שהדבר נבע ממצבם הכלכלי הירוד של אנשי יהודה בתקופה זו . יש לשער שהידיעות על כך שחומת ירושלים עומדת להיבנות הן שעודדו קבוצה מבני קהילת יהודי בבל לעלות לירושלים . בראש קבוצה זו עמד עזרא בן שריה הסופר . אף ש'סיפור עזרא' שולב במקרא לפני 'זכרונות נחמיה * , ' רבים שיערו שנחמיה הגיע לירושלים לפני עזרא . גם עזרא קיבל _" רוב החוקרים סברו שהנחל הוא נחל קדרון ושנחמיה הקיף בסיורו את כל ירושלים . אך מכך שלא נזכרו בתיאור הסיור מקומות נוספים , וכן מן ההדגשה שנחמיה שב לאחוריו , משתמע שהנחל הוא הגיא , שבו שב נחמיה אל נקודת המוצא של סיורו . _32 קדמוניות יא , . 271 יש לשער שלפני יוסף בן מתתיהו היה מקור כל שהוא שציין ידיעה זו . בפועל נמשכה הבנייה רק 52 יום , ראה נחמיה ו טו . _33 ראוי לציון שאנשי נחמיה לא התאוננו על כך שעליהם לחצוב אבנים , שכן די היה באבני הבנייה שנותרו מתקופת בית ראשון לצורך בניית החומה . מציאות זו באה לידי ביטוי בדבריו של טוביה : _'היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות' ( נחמיה ג לד . ( _** 'סיפור עזרא' כולל את עזרא ז-י ונחמיה ח , ואילו 'זיכרונות נחמיה' כוללים את נחמיה א-ז , י-יג . _35 ראה הדיון בהערה 26 והספרות שצוינה _על ידי דמסקי _, שם , _עמ' . 262 אבל ראה לעיל , _עמ' . 315 312

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר