|
|
עמוד:331
בנבואות זכריה בא לידי ביטוי מצבה הקשה של ירושלים בשנים אלו . הייתה זו עיר ללא חומה , שלא סיפקה לתושביה ביטחון . זכריה חזה כיצד הלך איש למוד את ירושלים בחבל מידה ולראות כמה רוחבה וכמה אורכה . זכריה נשלח לרוץ ולומר לאיש שבעתיד תשב ירושלים פחות לא בשל קשיים כלכליים , אלא מרוב אדם ובהמה , _וה' יהיה לה לחומת אש סביב ( ב ה-ט . ( בנבואה אחרת מתאר זכריה מצב שבו _'ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה . ' תיאור זה בוודאי נשמע לאנשי ירושלים בלתי אפשרי , ועל כן הוסיף זכריה את המילים : 'כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאם _ה' צבאות' ( ח ד-ו . ( בעיצומה של מלאכת בניית הבית , בשנת שתיים לדריוש 520 ) לפסה '' נ , ( בא תתני , פחת עבר הנהר , לירושלים ודרש לדעת באיזו סמכות נבנה המקדש . זקני יהודה ניהלו עמו משא ומתן ( עזרא ה , ח-י ; ו ז-ח , יד . ( מן העובדה שלא הפחה אלא הזקנים הם שמילאו תפקיד זה , וכן שהם הזכירו בתשובתם את ששבצר ולא את זרובבל ( עזרא ה טז , ( עולה שהדבר אירע לאחר שזרובבל בן שאלתיאל הוסר מתפקידו . יש לשער שביקורו של תתני קשור היה למתח שנוצר בין מנהיגי יהודה לבין שלטונות האימפריה הפרסית , בשעה שבירושלים גאו התקוות המשיחיות סביב דמותו של זרובבל . לאחר שנמצא בארכיון באחמתא אישור _לכך שכורש התיר ליהודים לשקם את מקדשם , אישר דריוש לזקני יהודה להמשיך בבנייה , ואף ציווה על תשלום הוצאות הבנייה מאוצר פחת עבר הנהר ( עזרא ה ג-ו , יג . ( בניית המקדש נמשכה בעצלתיים עד _ג' באדר , שנת שש לדריוש ( עזרא ו , טו , ( כלומר , עד לשנת 516 / 5 לפסה '' נ שבעים שנה לאחר חורבן הבית . דומה כי שבי ציון , שנוכחו כהתאמתות נבואת החורבן של ירמיהו , המתינו עד שיחלפו בדיוק שבעים שנה מחורבן בית ראשון , ורק אז סיימו את מלאכת בניית המקדש . על שהתרחש בירושלים בשישים וחמש השנים שבין סיום בניית המקדש לעלייתם של עזרא ונחמיה כמעט אין בידינו נתונים . על סמך קבוצה של חותמות ובולות הציע נ' אביגד ששמו של הפחה שהחליף את זרובבל ומשל בירושלים בסוף המאה השישית לפסה '' נ היה אלנתן . לשיטתו , אחרי אלנתן משלו בירושלים במחצית הראשונה של המאה החמישית לפסה''נ יהועזר _ואחזיןה , _[ ושניהם נשאו בתואר _'פחוא . ' מנחמיה ז ב עולה שמלבד הפחה פעל בירושלים גם פקיד שתוארו היה 'שר הבירה של ירושלים , ' אשר תפקידו המוגדר אינו ידוע . כבר סולק זרובבל מירושלים . לחלופין , ייתכן ששמו של זרובבל הושמט מהכתוב לאחר שהורחק מירושלים . 22 ראה : א '' פ דייני , 'תתני , ' א'מ , ח , טורים _23 . 964-962 קבוצת _הבולות והחותמות שפרסם אביגד כוללת בולה שעליה נכתב 'אלנתן _פחוא' וחותם שבו הכתובת 'לשלומית אמת אלנתן פח 1 וא . ' | יהועזר ואחזי נזכרו בטביעות חותם על גבי קנקנים ' ) יהועזר פחוא , ' ראחזי פחוא ( ' שנתגלו ברמת רחל ובתל _אל נצבה ( המצפה , ( ראה : נ' אביגד , בולות וחותמות מתוך ארכיון ממלכתי מימי שיבת ציון ( קדם , , ( 4 ירושלים תשל'ו , _עמ' כז . לשיטתו , לפחות אלה רמז נחמיה ( ה טו . ( לעומתו סובר י' נוה שהואיל ובפפירוס ממצרים מתפרש התואר ' פחוות' במשמעות של 'פקידים , ' הרי שיש לאמץ פירוש מינימלי ולזהות את אלנתן , יהועזר ואחזי כפקידים ולא _כמושלים . ראה : י' נוה , 'כתב וכתיבה , ' בתוך : תדמור ( _עורך , ( שיבת ציון , _עמ' . 230 _* בנחמיה ז ב נזכר 'חנניה שר הבירה על ירושלם'
|
|