|
|
עמוד:329
ביהודה תימשך שבעים שנה ( ירמיה כה יא-יב , ( ואילו לאחר גלות יהויכץ הוא ציין שהגולים ייפקדו ' לפי מלאת לבבל שבעים שנה' ( שם כט י . ( לפיכך , חלק משבי הגולה סברו שירמיהו ניבא שהמקדש יישאר הרוס למשך שבעים שנה , _ולכן טענו ש'לא עת בא עת בית ה' להבנות' ( חגי א ב : ( _ואץ לבנות את המקדש לפני שיעברו שבעים שנה לחורבנו . ששבצר שימש בתפקידו תקופה קצרה , ועוד לפני 521 לפסה '' נ החליף אותו זרובבל בן שאלתיאל כפחה . זרובבל היה נצר _ליהויכין , כלומר , לבית דויד . לצדו של זרובבל נתמנה יהושע בן יהוצדק לכוהן גדול . על שהתרחש בירושלים בין השנים 521 ל _519 _לפסה"נ אנו למדים מדבריהם של חגי וזכריה , שניבאו בירושלים בשנים אלו . מנבואות חגי מסתבר שאחרי מותו של כנבוזי , בנו של כורש ( שמלך בין 530 ל 522 לפסה"נ , ( בתקופת המהומות שפרצו ברחבי האימפריה הפרסית עם עליית דריוש הראשון לשלטון , גאו בירושלים תקוות משיחיות סביב דמותו של זרובבל בן שאלתיאל . נראה כי חגי , אשר התריס כלפי החוגים שסברו שלא באה עת בית ה' להיבנות : 'העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב' ( א ג , ( הצליח בסופו של דבר להביא לידי חידוש בנייתו של המקדש ביום כ '' ד באלול שנת 521 _לפסה"נ . שלושה חודשים לאחר מכן , ביום כ"ד בכסלו , נערך טקס לציין את 'היום אשר יסד היכל ה" ( חגי ב יח . ( קשה לעמוד על משמעותו של הטקס הזה , אך _13 יהודה השתעבדה לבבל מעט אחרי 605 לפסה '' נ , _וכורש השתלט על בבל _ב , 539 כלומר : לפני ' מלאת לבבל שבעים שנה . ' בשל נתונים אלה , וכן לאור העובדה שירמיהו צפה את חורבן ירושלים , _היו שהתייחסו לנבואותיו הכרונולוגיות של ירמיהו ברצינות רבה , וסברו כי שבי ציון אינם צריכים לבנות את המקדש לפני עבור שבעים שנה מחורבנו _ב 586 לפסה '' נ . ברם , נבואות המציינות שמקום מסוים יהיה הרוס שבעים שנה היו מקובלות בישראל ובמזרח הקדמון , ראה , למשל : ישעיה _כג טו : 'והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד . ' ירמיהו אמר את הנבואה הראשונה ( פרק כה ) בשנה הרביעית ליהויקים , בראשית מלכות נבוכדנאצר _, כלומר , בשנת 605 לפסה '' נ , ובנבואה זו הוא מציין שהגויים האלה עבדו את מלך בבל שבעים שנה . הנבואה השנייה , בפרק כט , נאמרה לאחר גלות _יהויכין , כלומר , אחרי 597 לפסה"נ , ובה הוא ציין : ש'לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם . ' הוויכוח _ביהודה וירושלים נגע לשאלה , ממתי יש לספור את שבעים השנה , משנת 605 לפסה '' נ , אז השתלט נבוכדנאצר על ארץ ישראל וירמיהו אמר את הנבואה הראשונה , שהזכירה את שבעים השנה , או משנת 597 לפסה'נ ( גלות _יהויכין , ( או משנת 586 לפסה"נ ( חורבן הבית _?( בידינו נותרו דבריהם של המצדדים בכך שניתן לבנות את המקדש כבר בימי כורש ( אך חגי מצטט את דברי המתנגדים לדעה זו ;( ישעיה השני ציין בתחילת נבואותיו : ' דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה' ( מ ב . ( זכריה ציין שמלאך ה' זעק : 'ה' צבאות עד מתי אתה לא תרחם את _ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה' ( א יב . ( מחבר 'סיפור הקמת המקדש' פתח את ספרו : _'בשנה אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' מפי ירמיה , העיר ה' את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול ' ... ( עזרא א א , ( אחד ממשוררי ספר _תהלים אף ציין בהקשר זה : 'אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא _מועד' ( תהלים קב יד . ( לעניין זה ראה דברי תדמור , ימי שיבת ציון , _עמ' , 263-262 המשווה פרשה זו לפרשה דומה בהיסטוריה הבבלית . ראה להלן , _עמ' . 364-361 תאריכי נבואותיהם של חגי וזכריה נקבעו לפני המניין שנקט דריוש הראשון , שלא הכיר בתקופת שלטונו של _גומתה . ראה תדמור , ימי שיבת ציון , _עמ' . 261-260 16 ראוי לשים לב לתאריך זה , כ '' ד בכסלו 30 ) בדצמבר 521 _לפסה"נ . ( אפשר שחגיגת היום אשר יסד היכל ה' נערכה דווקא בכ '' ד בכסלו משום שלתאריך זה הייתה משמעות מיוחדת . ואולי משום כך העלו אנשיו של מנלאוס קורבן לזיאוס על המזבח בכ '' ה בכסלו 167 לפסה'נ ( מקבים א , א
|
|