|
|
עמוד:326
תיאוקרטיות . נטייה כזאת היתה קיימת בקהילה _האזרחית המקדשית של יהודה מראשיתה . היא היתה קרובה להתגשם בסוף המאה הה' לפסה"נ , כאשר הכוהנים הגדולים מבית צדוק נטלו לידיהם , כנראה , את הנהגת הקהילה . יוסף בן מתתיהו איננו מכיר פקיד אחר של ירושלים לבד מן _הכוהן הגדול . לפי ספר יהודית , שנכתב בתקופה הפרסית , הכוהן הגדול שבירושלים הוא העומד בראש הקהילה ( יהודית ד ח ; ח טו ועוד . ( 'יהוחנן כהנא רבא' המוזכר בתעודות _יב , כנזכר לעיל , הוא כנראה אותו יוחנן שעליו מספר יוסף בן מתתיהו . מצב זה של איחוד המנהיגות של הקהילה האזרחית המקדשית עם הכוהנים הגדולים נמשך בתקופה ההלניסטית . ברם , הקהילה האזרחית המקדשית ביהודה לא הפכה לתיאוקרטיה . ספר יהודית מזכיר את מועצת הזקנים , 'גרוסיה , ' שפעלה ליד הכוהן הגדול ( יהודית ד ח ; ה ח ועוד . ( במכתב מיב נזכרים ליד הכוהן הגדול וחבריו הכוהנים ' ) כהנא רבא וכנותה כהניא ( ' אוסתן אחיו של ענני ו'חרי יהודיא . _' נראה שאוסתן מילא תפקיד נכבד בהנהגת הקהילה , ואילו חורי היהודים הם יורשיהם של _'שבי יהודיא' ( זקני היהודים ) או 'ראשי האבות לכל העם ; ' או שמא הם יורשיה של אסיפת 150 היהודים והסגנים . מכל מקום , מדובר בארגון של הקהילה ולא של המקדש . קיומו של ארגון כזה שימש כלם להפיכת הקהילה האזרחית המקדשית לקהילה תיאוקרטית . אבל חשוב ביותר היה המבנה המקורי של הקהילה האזרחית המקדשית , שכלל שלושה יסודות , שונים באורח מהותי , שאיזנו זה את זה ולא נתנו לאחד מן השלושה להכריע : בתי האבות , העיר והמקדש . לא פחות מכך היתה חשובה המנטליות של חברי הקהילה , שביסודה הכרה באפשרות של פלורליזם במחשבה ובמעשה . כל אלה חברו יחדיו ומנעו את הפיכתה של הקהילה האזרחית המקדשית של ירושלים ויהודה לקהילה תיאוקרטית . מבנה זה של הקהילה ומעמדה של ירושלים בתוכה קבעו את גורלה של ירושלים לדורות הבאים , ואת משמעותה של ירושלים בתולדות ישראל . _54 ויינברג , הקהילה _האזרחיח המקדשית , _עמ' . 126 -125 _41 _? _01111 _^? _55 _מ _11 _61 _ז _116 $ ק _1101161 י _0 _^ , ת _801111 _. _ס 1 _£$ _( _€1 _¥ 011 _. 13 ( 14113 1 ) _15 _0 _. 1 ק _016 _516111111 § ( _101 _14011611 1 _מ _4 211 _מ _11 ון _^ _קרו זדח _מ _0 _ג _. . _101131311 2111 _. | _11 _( 11 $ _01 קק _81331 _' , _) , _77 44 ( 1994 ) , _מ _180116 ז _15 _מ 498-512 _^ _6116
|
|