|
|
עמוד:325
קהילת ירושלים - _תיאוקרטיה ? בקהילה שמרכזה ומסגרתה המקדש , ושבין חבריה גדול ביותר משקל הכוהנים ומשרתי המקדש , ושחוקתה מבוססת על מקור אלוהי , יש בהכרח נטייה לתיאוקרטיה . קהילות מקדשיות במסופוטמיה , בארמניה ובמקומות אחרים , שבהן עמדו בראש הקהילה הכוהנים הראשיים של המקדשים , היו _52 שם , מסי , 30 שורה . 1 _53 שם , שם , שורות . 19-18 מעזיבת נחמיה ועד לסוף התקופה הפרסית 532-413 ) _לפסה"נ ) בשנת 413 לפסה"נ עזב נחמיה את ירושלים , וספר זיכרונותיו נחתם בידיעה האחרונה במקרא על ירושלים בתקופת שלטון פרס . מכאן ואילך משתתקים המקורות , ושתיקתם נמשכת עד לכיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון 332 ) לפסה"נ . ( הגורמים לשתיקת המקורות הם אותם גורמים שבגללם השתתקו המקורות בתקופה שבין בניית המקדש לעליית עזרא — דלות המאורעות . גם יוסף בן מתתיהו לא ידע לספר על התקופה שבין עזיבת נחמיה לכיבוש המוקדוני , ולמילוי החלל סיפר את סיפור מרדכי ואסתר ( קדמוניות , יא , ו , , ( 296-184 בעוד שעל המתרחש ביהודה היה לו מעט מאוד לומר ( שם , יא , ז , . ( 303-297 יוסף מוסר שאחרי מותו של הכוהן הגדול אלישיב — בן זמנו ויריבו של נחמיה — ירש את מקומו בנו יוחנן , אשר 'בגללו חילל בגוהי שר צבאו של ארתחשסתא את בית המקדש והטיל מס עובד על היהודים' ( קדמוניות , יא , ז , . ( 297 הסיבה היתה ריב בין האחים יוחנן וישוע , בני אלישיב . ישוע , שהיה ידידו של בגוהי , שאף לרשת את הכהונה הגדולה . יוחנן הרג את ישוע בבית המקדש , ולדברי ההיסטוריון שימש מעשה זה לבגוהי 'תואנה והוא נפרע מן היהודים שבע שנים על מותו של _ישוע' ( שם , שם , . ( 301 אחרי מותו של יוחנן ירשו ידוע . אחיו מנשה התחתן עם בתו של _סנבלט פחת שומרון . סנבלט , שחשש מעליית כוחה של ירושלים , קיווה כי 'נישואים אלה ישמשו לו ערובה לחיבת עם היהודים כולו' ( שם , שם . ( 303 סיפורו של יוסף מעיד על המשך המתח בין ירושלים לבין שומרון , ועל המשך הקשרים בין בית סנבלט ובית צדוק . הסיפור מעיד גם על ההפרדה הממוסדת בין סמכותו של בגוהי , ' שר הצבא , ' או לפי מקורות אחרים 'פחת יהוד , _' לסמכותו של _הכוהן הגדול . התערבותו של בגוהי בענייני הקהילה נראתה להיסטוריון הפרה חמורה של זכויות הקהילה . אישוש לחלוקה בין המוסדות החיצוניים ( פחת יהוד ) לבין השלטונות האוטונומיים של הקהילה נמצא במכתביהם של ראשי קהילת החיילים היהודים ביב משנת 407 לפסה"נ . הם שלחו שני מכתבים מקבילים לבקש תמיכה בשיקום מקדשם ההרוס . מכתב אחד שוגר אל 'למראן בגוהי פחת יהוד , ' ואילו האחר 'ועל יהוחנן כהנא רבא וכנותה כהניא זי בירושלם ועל אוסתן אחויה זי ענני _וחרי יהודיא . ' שני המכתבים נשלחו , אפוא , לשתי רשויות נפרדות , האחת _'פחת יהוד , _' כתוארו הרשמי של הפחה הפרסי , והאחרת — הקהילה , מנהיגי היהודים , 'יהודיא . '
|
|