|
|
עמוד:323
ההנהגה העירונית מקומו ותפקידו של מרכז בארגון חברתי מדיני נקבע בעולם העתיק לפי שני דגמים . לפי דגם אחד , הוא דגם _ה'פוליס' היווני הקלאסי , המרכז העירוני הוא המדינה , ולפיכך אתונה היא _אטיקןה . לפי הדגם השני , הבירה היא רק מרכז שבו יושבות ההנהגה המדינית והנהלת המדינה . מה היה מעמדה של ירושלים במדינת יהודה ובקהילת יהודה ? מלבד ירושלים היו ביהודה ערים נוספות שלהן שלטון עירוני פנימי של 'זקני העיר ' , _' שופטים' _48 _שטח . התרבות החומרית , _עמ' 207-206 המשפט . הוא הוגבל על ידי החקיקה הכללית _'דתא די _מלכא' ( עזרא ז _כו , ( שחלה על כל נתיני האימפריה הפרסית . המשפט האוטונומי של הקהילה הוא 'דתא די _אלהך' ( שם , שם . ( שתי מערכות המשפט פעלו במשותף ובנפרד . לפי 'דתא די _מלכא' דנו בעבירות נגד השלטונות המרכזיים ; לפי ' דתא די _אלהך , 'תורת משה , _' 'תורת ה' אלהים' או 'התורה' דנו הדיינים שמינה עזרא בירושלים ובערים . ההנהגה האוטונומית של הקהילה טיפלה גם במערכת המסים . _דריוש הא' הנהיג מערכת מסים אחידה בכל רחבי האימפריה . כל הנתינים היו חייבים במס על הקרקע , אשר נקבע לפי שטח הקרקע המעובדת ופוריותה . המעשר נגבה מכל התוצרת החקלאית וכן מהתוצר התעשייתי ומהמסחר . כמו כן חויבו כל הסטךפיות _ב'מתנה' שנתית לשלטון המרכזי , ועל תושביהן הוטלו תשלומים לצורכי הסטרפיות וה'מדינות' והמנגנונים השלטוניים שלהן . ארתחשסתא הא' פטר את הקהילה _האזרחית המקדשית של יהודה מתשלומי מס אלה , והדבר מתאשר גם ממה שמספר יוסף בן מתתיהו ( קדמוניות יא , ז , , ( 297 שבגוהי פחת יהוד הטיל מס לא חוקי על היהודים . חברי הקהילה נתחייבו רק בתרומות למקדש , לפולחן ולמשרתיו : הכוהנים והלוויים , וכנראה גם בתשלומים לצורכי ההנהגה הפנימית של הקהילה . ראיה לכך בהדגשה החוזרת של נחמיה : 'אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי , ' בניגוד ל'הפחות הראשנים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים' ( נחמיה ה יד-טו . ( ויתורו של נחמיה על ההיטלים על העם נחשב בעיניו כמעשה יוצא דופן , שבגינו הוא זכאי להיזכר לטובה אצל האל : _'זכרה לי אלהי לטובה כל אשר עשיתי על העם הזה' ( שם , פסוק יט . ( אבל ברגיל העם היה חייב ב'לחם הפחה . ' ראיה לאיסוף מס זה יש לראות אולי בטביעות החותם _'ירשלם' שעל ידיות כלים שנמצאו בירושלים , גזר , מצפה ( תל _אל נצבה , ( רמת רחל ומקומות אחרים בתחומי יהוד , ושיש לייחסם , לדעת רוב החוקרים , לתקופה שלאחרי נחמיה . נראה שבכלים אלה נאסף _'לחם הפחה' עבור הפחה שישב בירושלים . אם נזכיר שהאוטונומיה של הקהילה כללה גם את הזכות להחזיק בכוחות מגן עצמאיים , במערכת שיפוטית ובמקדש ומשרתיו , מסתבר שנהנתה משלטון פנימי רחב ורב צדדי , שמרכזו בירושלים . ירושלים היתה מרכז הקהילה . שם נתרכזו כל תחומי הסמכות של הקהילה ושם נערכו הפעולות המרכזיות שלה .
|
|