|
|
עמוד:320
צבאיים : המיליציה הקהילתית , הכפופה לראש הקהילה , וחיל המצב הפרסי , הכפוף למפקד צבאי מלכותי . אף על פי שהפחה , כראש הקהילה _האזרחית המקדשית , נהנה מסמכות מלכותית לפי צו המלך , והיה לו מנגנון מינהלי משלו , שלטונו היה עלול להיות אוטוקרטי . אך מוסדות אחרים של הקהילה , שמקור כוחם בקהילה , מנעו זאת . אחד המוסדות האוטונומיים הללו היה מועצת הזקנים ; נראה שהיא תפסה את מקומם של 'שבי _יהוךיא' ( עזרא ה ה , ט ועוד , ( שהנהיגו את הקהילה בתקופת הביניים מהסתלקותו של זרובבל ועד בואו של עזרא . בימי נחמיה היו כנראה 'ראשי בתי האבות לכל העם' מועצת הזקנים , שהשתתפה בארגון הקריאה הפומבית בתורה ( נחמיה ח יג , ( והם כנראה חותמי האמנה ( שם י טז ואילך , ( סך הכל 84 איש : נחמיה עצמו , 22 כוהנים , 17 לוויים ו 44 'ראשי העם , ' שרובם נזכרים ברשימות אחרות כראשי האבות ומספרם קרוב למספר בתי האבות בקהילה . בראש הרשימה עמד נחמיה , אבל הוא אינו נזכר בתוארו הרשמי 'פחה , _' אלא בתואר כבוד פרסי , ' תךשתא . ' נחמיה נזכר כאן , כנראה , לא כשליט אלא כ'ראשון בין שווים . ' שונה לגמרי היחס בין נחמיה הפחה למוסד אחר בקהילה העולה מדברי הכתוב בנחמיה ה יז : ' והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש והבאים אלינו מן הגוים אשר סביבתינו על שלחני . ' מה היו הרכבו , תפקידו ומהותו של מוסד זה ? המונח 'יהודי , ' 'יהודים' הוא הכינוי העצמי הנפוץ ביותר לכל חברי הקהילה , המגדיר אותם כחברים בקהילה בלי שים לב למעמדם ; 'סגנים' הם פקידים בהנהלת המקדש ; 'הבאים אלינו מן הגוים אשר סביבתינו' הם כנראה חברי הקהילה האזרחית המקדשית שגרו מחוץ לטריטוריה שלה , ועם זאת היו כפופים לה , כאמור בהכרזת ארתחשסתא הא' על השופטים שימנה עזרא , ושידונו 'לכל עמא די בעבר נהרה לכל יךעי דתי אלהך ודי לא ידע _תהוךעוך ( עזרא ז כה . ( נחמיה מופיע כמזמין ומארח , מחוץ למוזמנים . לפיכך , אפשר לשער שמדובר במועצה מייעצת של נציגי הקהילה , המתכנסת לעתים בלתי מזומנות , בלי קשר לראשי בתי האבות . אולי מדובר בנציגים של שני היסודות האחרים בקהילה , הערים והמקדש . המועצה מתאספת ופועלת ביוזמתו ובחסותו של הפחה , והיא דנה בעניינים חשובים ומסובכים במיוחד , כגון פרשת החובות והכרזת השמיטה , שבזיקה אליהן היא מוזכרת . מוסד נוסף של הקהילה _האזרחית המקדשית היה האסיפה הכללית של חברי הקהילה — 'קהל' או 'קהילה' ( עזרא י יב ; נחמיה ה יג ועוד . ( האסיפה הכללית כונסה לשם קבלת החלטות עקרוניות וחשובות ביותר בחיי הקהילה : ביטול הנישואים המעורבים , הכרזת השמיטה , קריאת התורה וכריתת האמנה . יהיה מוגזם להגדיר את ההנהלה האוטונומית של הקהילה האזרחית המקדשית ביהודה באמצע המאה ההי לפסה"נ כדמוקרטיה . עם זאת , יש מקום לדבר על שותפות אורגאנית בהנהלת הקהילה בין היסוד האוטוקרטי , המיוצג על ידי הפחה , בעל תפקיד וסמכות מלכותית פרסית , והמוסדות הקהילתיים , שאפשר להגדירם כדמוקרטיים במידת מה . מוסדות אלה היו מושרשים בקהילה ושאבו ממנה את סמכותם , והם הצליחו להגביל את הנטיות האוטוקרטיות והתיאוקרטיות שבהנהגת הקהילה . _3 _* ויינברג , הקהילה _האזרחית המקדשית , _עמ' _37 . 61-53 _שם , עמ . 48 '
|
|