|
עמוד:318
מעמדה של ירושלים בקהילה ירושלים לא היתה העיר היחידה בקהילה . המקורות המקראיים והארכיאולוגיים מעידים על כחמישים ערים ביהודה ובבנימין , ביניהן ערים בצורות בעלות אוכלוסייה לא קטנה , המנהלות חיי כלכלה פעילים . אבל לירושלים היה מקום מיוחד בין ערי הקהילה , והיא היחידה שנקראה _'קדש' ( נחמיה יא א , יח , ( ביטוי מובהק למעמד מיוחד של קדושה בלשון המקרא . ביטוי זה משקף את המציאות ואת ההכרה בירושלים _כבמרכז הפולחני והדתי של יהודה . אבל זה לא היה התפקיד היחיד של ירושלים , אולי אפילו לא תפקידה העיקרי . בתיאור של מעמד קריאת התורה _מצינו שימוש אינטנסיבי וחריג בפעלים מן השורש בי '' ן ובשם העצם המופשט ' בינה , ' המציינים במקרא את התבונה , הפעילות השכלית של האדם ושל האל בתיאורים אנתרופומורפיים . פעלים משורש _בי"ן והמילה 'בינה' אופייניים לספרות החכמה , אבל אפילו שם _28 ויינברג , העיר . _101- ז _11 _חז _16 _י 5 X 11 _( 116 $ _111 _1 _x _^ _1 _X _1001 , _ת 01 __ _^ 111 _§ _1 _מ _§ _6168 _* 1 _^ _011 _( _10 _מ 1 , _86111616 ) ' , _1 _. _08 _;\ _, _ץ _0 _$ 39-42 _. קק ; 1970 , _י''ש ליכט _, 'קדש , קדוש , קדושה , ' א '' מ _, ז , _עמ' . 62-44 _1 _) _13 _)' , _?} _16 1 _/ _1161160 X 1101 _110 _( 11 _( 10 _/ 1 171 _* _ץ _11 _י _& _8 _.. _^ _. _\\ _מ 11 ץ _^ _X _( _824 _\ _¥ _, 135 ) , 86 _ז _^ _6 _זז _^ _€ 01 ( 1 _765 _X _^ 142-145 _. _קק _6 _* _' _\ _0 _± 1974 , _א ואשביעם _באלהים : אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם _ולכם' ( שם יג כה . ( עם זאת , נחמיה לא ניצל את סמכויותיו הממלכתיות ולא נקט נגדם אמצעים חריפים כפי שעשה עזרא . הסיבה לכך נעוצה , כנראה , באווירה השונה ששררה בקהילה בסוף ימי נחמיה ובמעמדם הרם של חלק מנושאי הנשים הנוכריות , כולל חוגי הכהונה : 'ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני' ( שם פסוק ח . ( יחד עם זאת , הוא פעל נגד אותו חתן של סנבלט 'ואבריחהו מעלי ... וטהרתים [ את הכוהנים ] מכל נכר' ( שם , פסוקים כט , ל . ( ברם , הצלחתו היתה ככול הנראה מוגבלת , והצטמצמה לחוגי הכהונה , שטהרתם היתה החשובה ביותר . שתי מגמות מנוגדות התרוצצו בקהילה ובירושלים : מצד אחד , תחושה של אחדות , המבוססת על יסודות _אתניים לשוניים , דתיים ותרבותיים , היסטוריים ומדיניים ; ומצד שני , פיצול על רקע כלכלי חברתי . תחושת האחדות באה לידי ביטוי בולט בטקס של קריאת התורה בירושלים , בשנת 444 לפסה"נ : ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ... ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע , ביום אחד לחדש השביעי . ויקרא בו ... מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים , ואזני כל העם אל ספר התורה ( נחמיה ח א ואילך . ( במאורע מרכזי זה היתה מעורבת הקהילה כולה , והוא שימש כהכנה להכרזה על האמנה . ירושלים שימשה כאן כמרכז הקהילה וכמקום שבו באה אחדותה לידי ביטוי מובהק .
|
|