|
עמוד:317
צריכה להיות ארגון שוויוני במידת מה ; או שמא תהיה חברה לא שוויונית , שיש בה פערים כלכליים בולטים ולפיכך גם פיצול _כלכלי חברתי חריף ? נחמיה הכריע לטובת האפשרות הראשונה . הקהילה האזרחית המקדשית הושתתה על משטר בתי האבות , שהגביל את הפיצול הכלכלי החברתי ; עובדה זו , בצירוף האיום מבחוץ שהצריך ליכוד חברתי , חייבה את עיקרון השוויוניות . הדרך לתיקון הפערים בקהילה היתה להפעיל את חוק השמיטה העתיק , שביסודו נטייה שוויונית . נחמיה רב עם העשירים , ששיעבדו את שדות אחיהם העניים וכבשו את בניהם ובנותיהם לעבדים : _'ואריבה את החרים ואת הסגנים , ואמרה להם : משא איש באחיו אתם נשים ! ואתן עליהם קהלה גדולה . _ואמרה להם : אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו , וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו ' ? ( שם ה ז-ח . ( דרישת האסיפה הגדולה היתה : 'השיבו נא להם כהיום שדתיהם , כרמיהם , זיתיהם ובתיהם , ומאת הכסף _והדגן , התירוש והיצהר , אשר אתם נשים בהם' ( שם פסוק יא . ( לחצם של נחמיה והאסיפה נשא פרי , והחורים והסגנים התחייבו : 'ויאמרו : נשיב , ומהם לא נבקש , כן נעשה כאשר אתה אומר' ( פסוק יב . ( מחלוקת פנימית עזה פרצה בקהילה , ובייחוד בירושלים , סביב שאלה עקרונית אחרת _: היחס בין הקהילה למתנגדיה מבחוץ , שהיו להם תומכים ובעלי ברית מבפנים , וביניהם הנביאים ( נחמיה ו ז , יד . ( התנגדותם של הנביאים למדיניות נחמיה והקהילה נבעה , כמשוער , מכמה סיבות . סיבה אחת היתה אולי השקיעה הכללית של הנבואה ודחייתה על ידי הקהילה ; סיבה אפשרית אחרת היא אי התגשמות חזון הנביאים האחרונים על שלטון הכוהנים הגדולים , או על השלטון המשותף של בן צדוק ובן דויד ( זכריה ו יד ועוד . ( גם הכוהנים הגדולים , אלישיב ויוידע , תמכו בגלוי באויביה העיקריים והמסוכנים ביותר של הקהילה : סנבלט פחת שומרון וטוביה פחת עמון ( שם יג ד , כח ועוד . ( לבד מכך , גם _'מךבים חדי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם , כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו ... גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו' ( שם ו יז-יט . ( נראה שבואו של נחמיה , בעל הסמכות הממלכתית , איים על מעמדם של הכוהנים הגדולים ושל רבים מנכבדי יהודה וירושלים . לא פחות מכך פגעו בהם ובנכסיהם דרישות נחמיה לשמוט את חובות העניים ולהחזיר להם את רכושם ואת בניהם שנשתעבדו להם . ייתכן גם שדרישתו להתבדל מ'גויי הארץ' ( עזרא ו _כא ) פגעה בעשירים מבחינה כלכלית . מסתבר שבמשך הזמן נתגבשו אינטרסים כלכליים וחברתיים משותפים לחוגי המנהיגים בקהילה ובמדינות השכנות . הקשרים עם השכנים נתעצמו ונתחזקו בנישואי תערובת . מאמצי עזרא לבטל נישואים אלה עלו בתוהו , ונחמיה התלונן : 'ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות , עמוניות , מואביות , ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית' ( נחמיה יג כג-כד . ( נחמיה החליט לנתק את קשרי הנישואים הללו , במסגרת ההיבדלות מגויי הארצות . ראשית הוכרזו צום ומספד בעשרים וארבעה בתשרי : יויבךלו זרע ישראל מכל בני נכר' ( שם ט ב , ( ולאחר מכן נאסר הדבר באחד מסעיפי האמנה : ' ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו' ( שם י לא . ( אלא שבכך לא היה _די , ונחמיה הסתכסך עם נושאי הנשים הנוכריות : 'ואריב עמם ואקללם , ואכה מהם אנשים , ואמךטם , _27 : _ץ _> _1160 _ן _. _^ _. ? _64618611 , _91 _61 _15106111€ ? 10 _ס _} _16 ( _1€ _11 _( _610 _( _1116 _011 ( 1 ק 8 ( _11 ( _1163 _111 _061 _<( _610- ? 10 _134 _¥ _. _. קק _1€165 _, _\ _11 $ _501113 1977 , _ח _€1110
|
|