|
|
עמוד:316
פיצול חברתי ההרכב החברתי המקצועי של האוכלוסייה הוליד ניגודים חריפים בקהילה כולה ובייחוד בירושלים . נוצר _אי שוויון כלכלי , שהתבטא בריכוז הקרקעות בידי המשפחות העשירות ובעלות ההשפעה _ובהתדלדלות של משפחות אחרות , עד כדי שיעבוד בניהן ובנותיהן לעשירים : 'ועתה כבשר אחינו בשרנו בבניהם בנינו , והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים , ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים' ( נחמיה ה ה ואילך . ( כאן עלתה בעיה עקרונית : האם הקהילה ירושלים על ידי ש'הפילו גורלות להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע _הידות בערים' ( נחמיה יא א . ( הפלת הגורלות היתה חיקוי לעיקרון של חלוקת הארץ בגורל לשבטים ( במדבר כו _נה ואילך ; יהושע טו א ואילך , ( בין שהדבר היה בגדר עובדה היסטורית בין שהיה תפישה _היסטוריוגרפית דתית מופשטת . בין כך ובין כך , ההיתלות בעיקרון הגורל , שהוא התגלות האל , מעידה על המשמעות החשובה שייחסו נחמיה ובני דורו לסינאויקיזם של ירושלים . לפי הנתונים שברשימת תושבי ירושלים אחרי הסינאויקיזם ( נחמיה יא ד-יט , ( הם מנו 3 , 044 גברים ; מכאן שישבו בה 15 , 000-12 , 000 נפש . אבל מספר זה אינו מתיישב עם המספרים העולים מהנתונים הארכיאולוגיים . רשימת היושבים בירושלים מאפשרת לברר גם את ההרכב החברתי והמקצועי של אוכלוסי ירושלים . אוכלוסיית ירושלים נחלקה , כמו כל הקהילה האזרחית המקדשית , לשתי קבוצות חברתיות מקצועיות גדולות : סגל המקדש והאחרים . בקבוצת סגל המקדש שלטו הכוהנים : 1 , 192 גברים , שהתייחסו על חמישה בתי אבות עתיקים ומכובדים , כגון בני צדוק , יהויריב , פשחור ואמר . מספר הלוויים והשוערים היה קטן יותר : 284 לוויים ו 172 שוערים . גם בין הלוויים היו צאצאים למשפחות מכובדות , כגון בני חשביה ובני אסף , שמוצאן בימי בית ראשון . מלבדם היו גם לוויים ושוערים שלא יכלו להתפאר במוצא כזה . גם בקבוצה _הלא כוהנית היו בתי אבות ממוצא קדום , כגון בני שפטיה מבני פרץ , ועוד . לא פחות מסובך היה ההרכב המקצועי של תושבי ירושלים . לבד מהכוהנים והלוויים התגוררו בירושלים _'שרי העם' ו'ראשי האבות , ' שהיו כנראה פקידי ההנהלה האוטונומית של הקהילה . היו סופרים שלמדו את מקצועם בבתי ספר מקומיים . אבל הרוב הגדול של האוכלוסייה הירושלמית הלא כוהנית היו חקלאים : איכרים וכורמים , ובעיקר אומנים וסוחרים , שהשתתפו בפועל בהקמת חומות ירושלים ( נחמיה ג ח , לב ועוד . ( אמנם , ירושלים לא היתה מרכז מסחרי גדול ופעיל , כפי שהיו ערי החוף של ארץ ישראל . אף על פי כן , גם בירושלים נמצאו חרסים של כלי יבוא מיוון ומארצות אחרות , מטבעות מיוון וחפצי יבוא אחרים , המאששים את דברי נחמיה : 'והצרים ישבו בה , מביאים דאג וכל _מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה _ובירושלמי ( שם יג טז . ( _24 ויינברג , הקהילה האזרחית המקדשית , _עמי _1116 _25 . 48-42 _מ _06 _0 _( ¥ _61111 _^ 1 _מ _18- 01 . £ . _031161 _, _" _1116 ? 10 _\ _' 1 _ס _188 111 8116 _ז _411 _מט ? _081-8 x _1110 _? _6110 _± _80 _1 _> _16 _ןזז , _5600 _^ _76 י _11 _') ק _10 _§ _13 ת _6 _כ 1 _^ _מ _3 _מ _110 ט 134-135 _1111 _> _. קק _511 _<< _11 _£ 5 , 2 ( 1994 ) , _י שטרן , התרבות החומרית , _עמ' 138 ואילך .
|
|