|
|
עמוד:315
אוכלוסיית העיר העיר היתה גדולה מדי והאוכלוסייה מועטת : 'והעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים' ( נחמיה ז ד . ( כדי למלא את הפער ולאכלס את ירושלים בהתאם לגודלה פנה נחמיה אל הסינאויקיזם - העברת חלק מהאוכלוסייה הכפרית אל העיר . נחמיה הגשים את הסינאויקיזם של _22 ויינברג , הקהילה _האזרחית המקדשית _, _עמ' 107 ואילך . _23 י '' פ ויינברג , לידת ההיסטוריה : החשיבה _ההיס טורית במזרח הקרוב באמצע האלף הראשון לסה _'' נ _, מוסקבה , 1993 _עמ' 37-36 ( רוסית . ( בתחילה חלק ממדינת שומרון , ורק באמצע המאה הה' לפסה"נ נעשתה למדינה עצמאית . במשך כל תקופת שלטון פרס נשמרה הבחנה עקרונית בין מדינת יהוד ( ולפני כן מדינת שומרון ) לבין הקהילה _האזרחית המקדשית של היושבים בה . נראה שתוארו של נחמיה מאשש השערה זו . נחמיה מגדיר את עצמו כ'פחם בארץ יהודה' ( נחמיה ה יד , ( בעוד שהתואר _'פחה' נסמך תמיד לשם הארץ , כגון ' תתני פחת עבר נהרא , _' הרי הצורה 'הפחה שלהם' ' ) פחם בארץ יהודה' = הפחה שלהם בארץ יהודה ) מלמדת על ארגון חדש : נחמיה לא היה הפחה של מדינת יהודה , כי אם של הקהילה _האזרחית המקדשית האוטונומית שבה . ואכן , כל פעולותיו של נחמיה היו קשורות בקהילה ולא במדינה כולה . הוא הדין גם באשר לבניית חומת ירושלים . מפעל זה אמור היה לשנות לחלוטין את מצבה ומשמעותה של הקהילה בעולם שמסביב , ואת מעמדה של ירושלים בקהילה . בבניית החומה השתתפו כמתנדבים כל חברי הקהילה — לא רק תושבי ירושלים המעטים , אלא בעיקר תושבי הערים _האחרות : גבעון , מצפה , בית צור ועוד . השתתפותם הפכה את בניית חומת ירושלים ממעשה מקומי לפעולה משותפת של כל הקהילה . חיזוקה של ירושלים הביא לידי שינוי בתפקידה של ירושלים בקהילה . תופעה יוצאת דופן בבניית החומה היא מספר השערים הגדול : שער הצאן , שער הדגים , שער הישנה ועוד . ריבוי השערים לא היה נחוץ לצורכי תחבורה או הגנה , אלא משיקולים אחרים . רמז לכך — במספר שערי ירושלים בתוכנית השיקום של יחזקאל , שהוא כמספר שבטי ישראל ( מח ללח . ( בכל המזרח הקדום היה השער אחד הביטויים הסמליים של העיר , הקשר בינה לבין העולם שמסביב , וביטוי לעושרה ועוצמתה . השלמת בניית החומה נחשבה סימן להצלחה ולחסד אלוהי . כך נראו הדברים גם בעיני אויבי הקהילה , כפי שפירשם נחמיה בדבריו _: 'ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם , וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת' ( נחמיה ו טז . ( לפי גודל חשיבות המעשה נחנכה החומה בטקס דתי ( שם יב כז-לד , ( בדומה לחנוכת המקדש ( עזרא ו טז-יח . ( החומה והמקדש — שני מבנים שונים כל כך במהותם ובתפקידם — היו בעלי משמעות שווה בעיני בני הקהילה ותושבי ירושלים . המקדש היה הבסיס הדתי הציבורי של הקהילה ; הוא אשר הגדיר את מעמדה של ירושלים כמרכז הדתי הפולחני של הקהילה . החומה חיזקה את הבסיס המדיני של הקהילה והגדירה את מקומה של ירושלים כמרכז המנהלי של הקהילה .
|
|