גירוש הנשים הנוכריות

עמוד:313

השקפתו של עזרא עצמו , או של בעל ספר עזרא , 'עבדים אנחנו ובעבךתנו לא עזבנו אלהינו _ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את _חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה _ובירושלמי ( עזרא ט ט . ( אף חבר בקהילה לא פקפק בצורך _ב'גדר' בינה לבין השכנים ; השאלה היתה , מה צריך להיות גובה ה'גדר' ומה תפקידה . לפי תפיסת עזרא , תפקידה של ה'גדר' לחצוץ ולחסום לגמרי את המעבר בין 'העם' ל'עמי הארצות . ' גירוש הנשים הנוכריות היה אמור לשמש אבן פינה בהקמת ה'גדר . ' על כך מעידים הצורה שבה נתקבלה ההחלטה בעניין הנשים הנוכריות ואופן הגשמתה : מנהגי אבל ותפילה המתלווים לפעילות בעלת אופי דתי ( עזרא י ו ;( נערכת אסיפת עם בירושלים , תוך איום בעונש למי שלא יבוא : 'ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה _להקןבץ ירושלם . וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים ... יחךם כל רכושו והוא _יבךל מקהל הגולה' ( שם פסוקים ז-ח . ( תיאור ההתכנסות בירושלים והחלטותיה ריאליסטי וחריף : _'ויקןבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים , הוא _חדש התשיעי בעשרים בחדש , וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר _ומהגשמים' ( פסוק ט . ( עזרא דרש מהנאספים : _'והבךלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות' ( פסוק יא . ( והעם קיבל עליו : 'ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול כן כדברך עלינו לעשות' ( פסוק יב . ( אלא שביצוע ההחלטה לא היה פשוט , ונדרש זמן להוצאתה אל הפועל : 'אבל העם _רב' — רבים הושיבו נשים נכריות ' ; והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ , ' ואין זה עניין שיכול להיגמר באסיפה — 'והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים כי הרבינו לפשע בדבר הזה' ( פסוק יג . ( לשם כך יש למנות אנשים שיוציאו את ההחלטה לפועל , השרים וזקני הערים ושופטיהן : 'יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו _ההשיב נשים נכריות _יבא לעתים מזמנים , ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה' ( פסוק יד . ( חשיבות הפעולה ברורה מתוך הגדרת ההחלטה על הרחקת הנשים הנוכריות וצאצאיהן כברית : 'ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם' ( פסוק ג . ( התיאור שלפנינו , _שאץ ספק במהימנותו — או , לפחות , ברצונו של המספר לשכנע את קהל קוראיו באמיתות המסופר — מעיד על כוונת עזרא ותומכיו , הם הנקראים כנראה _'חללים' ( עזרא ט ד ; י ג , ( לכונן את קהילת שבי הגולה כקהילה _תיאוקרטית בדלנית . אבל ניסיונם לא עלה בידם . על כישלונם של עזרא וסיעתו מעיד סופו של הספר , שהוא וידוי עצוב של עזרא : _'כל אלה נשאו נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים' ( שם י מד . ( לכישלונו של עזרא גרמו גם השינויים שהתחוללו במנטליות העממית של בני הקהילה , היינו , המעבר מאחידות וייחודיות של הכרה והרגשה , ומכורח של פעולה אחידה וחשיבה נורמטיבית אחידה , לפלורליזם , לנכונות לחשיבה ופעילות מגוונות בתחום ה'גדר . ' המנטליות החדשה לא התאימה לתיאוקרטיה בדלנית ולמבנה של קהילה אזרחית מקדשית . על השינוי במנטליות ובמציאות מעיד ספר עזרא עצמו . האידיאולוגיה של התקווה ותוכנית 0 / 1 _( 1 £ _18 _ךז _11510 _ 99- _\ _1 _. _^ _. 1 ) _311 ( _130136 ¥ , _6 _101111€01 _1 _. קק 1 ? _6 , 1 x 1 _( 1611 1989 , ק _1 _ח £ _16 _> _11 _< _1 _ה _* _' _1511 _8601 _0 _? 1 _( _16 _\ _0 _} 1 < _26 _י _, _4 . _16 , קק 50 _מ 1 _^ 1 _ז 5-20 102 ; } . _816 _. קק _080 _, 52 ( 1990 ) , , י ? 6110 _< 1 _מ ? 61 $ _13 _1 _) _61 _§ _, _* _016 _\ _16111311131 _( _161 _] _611183- _ת _< _16 ( 168 116 .- . _!? . _^ _61 ת 161 _מ _61-06 ק 1 _ז _-761י _8111 _£ _61 _מ _. _161111 $ _€116 קק , _165 ( 1992 ) , ז _( _116 _ז > _11 _ןו 1 $ _61 _ז 4 . . 111 . . _\ 11 . 2 . _' , _71-0 133-141

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא