|
עמוד:312
גירוש הנשים הנוכריות ביטול נישואי התערובת היה פרשה רבת משמעות בחייה ובהתפתחותה של הקהילה האזרחית המקדשית . כאן התנגשו שתי נטיות עיקריות בהשקפת העולם של המקרא : הנטייה הבדלנית , ששאפה להבדיל את העם היהודי , את הקהילה , משכניה , גויי הארצות ; לעומת הנטייה 17 האוניברסליסטית , שהכירה בקשרים כאלה והתירה אותם , כמובן במסגרת קבועה ומוגבלת . לפי _15 יש המקדימים את עליית נחמיה לזו של עזרא , וראה להלן , _עמ' , 332 הערה _16 . 26 ויינברג , הכרוניסט , _עמ' . 76-74 _17 מ' ויינפלד , 'המגמה האוניברסליסטית והמגמה הבדלנית בתקופת שיבת ציון , ' תרביץ , לג ( תשכ '' _ד , ( _עמ' ; 242-228 ויינברג , הכרוניסט , _עמ' . 113-102 עליית עזרא בשנת 458 לפסה"נ עלה עזרא לירושלים בראש קבוצת עולים גדולה . רבים מן העולים נמנו עם אותם בתי אב שכמה מבניהם כבר עלו לירושלים בעלייה קודמת . העולים , שהתרכזו בנהר אהוא , היו מן העם והכוהנים , אבל לא היו ביניהם לוויים ( עזרא ח טו . ( עזרא גייס לוויים ונתינים בכספיא ( שם פסוק טז ואילך , ( אחד המרכזים החשובים של בני הגולה . בשל הרכב זה של עליית עזרא , יחד עם תופעות אחרות , חלו שינויים מהותיים במבנה הקהילה ובהרכבה של אוכלוסיית ירושלים . בעוד שלפני עליית עזרא היה היחס בין הכוהנים למי שאינם כוהנים אחד ל 5 . 4 הרי לאחר עליית עזרא נשתנה היחס לטובת הכוהנים והיה אחד ל . 0 . 8 הדבר בלט כנראה בייחוד בירושלים , שם התרכזו רוב הכוהנים והלוויים משרתי המקדש . יש להניח שהתפתחות זו סייעה להתחזקות הנטייה לתיאוקרטיה , שהיו לה שורשים עמוקים בהשקפותיהם של חלק מחברי הקהילה . נטייה זו מתבטאת _ב'תוכנית השיקום' של ספר יחזקאל _ובחזונות זכריה . נראה שגם עזרא עצמו שאף לארגון _תיאוקרטי . בזיכרונותיו הוא מדגיש שתי פעולות ושני הישגים שלו : הטיפול במקדש ובפולחן , וביטול נישואי התערובת שפשו בין חברי הקהילה . ד . מתן רשות לקיים מערכת של חוק ומשפט ולמנות שופטים 'לכל עמה די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע _תהודעוך ( תרגום : לכל העם אשר בעבר הנהר לכל יודע דתי אלוהיך , ואשר לא ידע - הודיענו . ( ה . קביעת עונשים חמורים לכל אשר לא יישמעו להכרזה זו . על הוצאת ההכרזה אל הפועל מינו שלטונות פרס את עזרא בן חלקיה הכוהן , משושלת בני צדוק . המקרא מכנה את עזרא בשני תארים : _'כהן , ' תואר המתייחס לייחוסו וכנראה גם לתפקידו בקהל בני הגולה ; _ויספר מהיר' ( עזרא ז ו , ( תואר המתייחס , אולי , לתפקידו במינהל הפרסי . הוא נבדל מששבצר ומזרובבל בעיקר בכך שהם היו מנהיגי הקהילה בלבד , בעלי סמכות פנימית ; ככול הנראה לא היתה להם שום סמכות רשמית מטעם השלטונות . לא כן עזרא , שהיה בעל מינוי רשמי , דבר שהשפיע על מעמדו ועל אפשרויות הפעולה שלו .
|
|