|
|
עמוד:265
היו שתי אצטבאות בצורת האות _רי"ש . מן החדר הזה ניתן היה לפנות שמאלה , צפונה אל החדר השני , שבו נחצבו שלוש אצטבאות . מחוץ למערה נתגלה 'פקק' אבן , שצורתו וגודלו הותאמו לאלה של הפתח . צדו החיצוני היה רחב , כך שלא ניתן היה לדחוף אותו פנימה אל תוך חלל המערה . בסמוך למערת חמיאהל נתגלו מספר מערות נוספות , ובהן מופיע הסידור הרגיל של שלוש אצטבאות . במערות אלה נחשף גם חלק משרידי מנחות הקבורה שהונחו עם הנפטרים . גם כאן ראשית השימוש הייתה בשלהי ימי הבית הראשון , אך המערות המשיכו לשמש גם מאוחר יותר , עד ימי בית חשמונאי . מערות הקברים של כתף הינום נחשפו באחד ממצוקי הסלע במדרונות העליונים בצדו המערבי של גיא בן הינום , במקום שבו בנויה כיום הכנסייה הסקוטית ( איור . ( 8 החפירות במקום חשפו שבע מערות קבורה מימי הבית הראשון , שנחצבו כנראה כולן במאה _הזי לפסה"נ . כל המערות נפגעו בפעולות של חציבת אבני בנייה בתקופות מאוחרות , כך שקטעים _מחזיתותיהן _ותקרותיהן נעלמו , והיו לאבני בניין במבנים שמן התקופה הביזאנטית ואילך . כל אחת מן המערות שונה מרעותה , אך לכולן יש קווים משותפים מסוימים , והן מייצגות אותם מנהגי קבורה שנהגו בירושלים בשלהי ימי הבית הראשון . בשלוש מן המערות נחשפו ממצאים רבים — קראמיקה , חפצי בית ותכשיטים רבים — שאיפשרו לתארך את חציבתן ולאמוד את טווח שימושן . שתיים מן המערות הן מרובות חדרים ומעניינות במיוחד ; השאר בנות חדר אחד בעל שלוש אצטבאות קבורה . המערה הראשונה מרובת החדרים היא מערה מס' . 20 דרך חצר קדמית קטנה נכנסו בעזרת מדרגה בודדת אל אולם כניסה . באולם זה נשתמר קטע מן התקרה המקורית , וכן קטעים מן _הכרכוב הזוויתי שנחצב במפגש הקירות והתקרה . מתכנני המערה התכוונו ככל הנראה לחצוב שני חדרים בכל אחד משלושת צדי האולם , מלבד בצד הפתח , בדומה לעיקרון התכנוני שמצאנו במערות של סנט אטיין ובאתרים נוספים . במהלך עבודת החציבה נתקלו החוצבים בעורק של סלע נוקשה שחייב אותם לבטל את תוכניתם המקורית ולשנותה . כדי לפצות את עצמם על המחסור במקומות קבורה עקב ביטול חציבתם של החדרים שתוכננו , נחצבה בצדו הדרומי של אולם הכניסה אצטבה ארוכה ורחבה מן הרגיל שנועדה להשכבה רוחבית של הנפטרים , בכיוון הניצב לקיר , ולא במקביל לו כרגיל . בקיר המערבי של האולם , מדרום לפתח האולם , נחצב פתח מרובע שהוליך אל חלל מאספה גדול ועמוק מן הרגיל , הדומה בצורתה לאות רי"ש . אל המאספה הגדולה , ששירתה את כל חדריה של המערה , ירדו באמצעות מדרך לכף הרגל , שהושאר בולט מן הקיר מתחת לסף הכניסה . מעל חלל המאספה גבוה מעל רצפת האולם , נחשפה תחתיתו של משכב קבורה דמוי סרקופג , שנועד מן הסתם לאבי המשפחה בעלת המערה . מאחורי האצטבה הדרומית הרחבה נחצב תא , שבו ניתן היה לקבור שני נפטרים , אולי נשותיו של אבי המשפחה . מן האולם מסתעפים צפונה ומערבה שני חדרי קבורה עם אצטבאות , שהם כנראה היחידים מששת חדרי הקבורה שתוכננו במקור . פתחיהם אינם מצויים במרכזי קירות האולם אלא מוסטים הצדה . המשך הקירות נועד לפתחי החדרים שעליהם _*? ראה : ג' _ברקאי _, 'ירושלים של ימי בית חשמונאי כהשתקפות של העיר מימי בית דוד _/ ד' עמית _וח' אשל ( עורכים , ( ימי בית חשמונאי ( _עידן , , ( 19 ירושלים תשנ''ו , ( 1995 ) _עמ' _" . 238-231 לעיל , הערה . 41
|
|