|
|
עמוד:250
תופסות את המקום המשובח ביותר , יש לשער שהן הקדומות ביותר במערות שנחצבו לתוך מצוקי כפר השילוח . קבוצה שנייה של מערות בכפר השילוח , שמספרן רב יותר , מאופיינת בתקרות שטוחות , אופקיות . המערות בקבוצה זו נחצבו במצוקים הגבוהים יותר , והן משולבות ברובן בבתי הכפר הערבי של ימינו . לעומת המערות בעלות התקרות הגמלוניות , שהן בעלות חדר _יחיד , בקבוצה זו נמצאו בדרך כלל שניים או שלושה חדרים גדולים , חצובים זה מאחורי זה אל תוך המצוק . ברוב המערות בקבוצה זו אין כל מתקני קבורה : אין אצטבאות או שקתות וכוכים להנחת הנפטרים , ואין חללי מאספות לקבורה משנית . אם כי באחדות מן המערות נחצבו אל תוך הקירות כמה שקתות קבורה בודדות , הקבורה בקבוצת מערות זו הייתה ככל הנראה בארונות ניידים של עץ או של אבן , שנעלמו ברבות השנים . במהלך הסקר בכפר השילוח נמצא שבר אחד ממכסה גמלוני של ארון קבורה מאבן , שעיבודו זהה לפרטי העיבוד של מערות הקבורה . רוב המערות בעלות התקרות האופקיות מתאפיינות בכרכוב זוויתי חצוב במעלה הקירות , במפגש הקירות עם התקרה . גובה _הכרכובים ושיעור בליטתם מן הקיר הוא 10-7 ס"מ בחלק מן המערות , 18-13 ס"מ במערות אחרות . ככל הנראה כרכובים אלה , הידועים לנו כיום גם בבתי הקברות האחרים של ירושלים ואף באתרים אחרים ביהודה , מייצגים את ה'טפחות' הנזכרות במעלה הקירות בתיאורו של ארמון המלך שלמה ( מלכים א , ז ט ;( קבוצת המידות הראשונה מציינת גובה ושיעור בליטה של טפח אחד , ואילו הכרכובים הגבוהים והעבים יותר מייצגים טפחיים . _* באחת מן המערות בעלות התקרה האופקית , מערה מס' , 2 נחצב חדר מבוא קטן , המוליך לחדר פנימי שבמרכז חלקו האחורי בולט מעל לרצפה סרקופג — ארון אבן חצוב בסלע ומחובר לרצפת הסלע של המערה . תכנונו של החדר וכן מיקומו וצורתו של ארון הקבורה מזכירים כמה מחדרי הקבורה שבקבריהם של מלכי מצרים מתקופת הממלכה החדשה בעמק המלכים _שבתבי ( _נוא אמון . ( יש לציין כאן כי גם התקרה הגמלונית , המאפיינת את קבוצת המערות הראשונה בכפר השילוח , ידועה היטב בתולדות אדריכלות הקבורה המצרית , למן חדרי הקבורה שבלב הפירמידות מימי הממלכה הקדומה , באלף השלישי לפסה"נ , אם כי תקרות גמלוניות מצויות גם במערות קבורה של תקופת הברזל בסלאמיס שבקפריסין , ובאתרים שונים באסיה הקטנה ובאטרוריה שבמרכז איטליה . במערה מס' 12 בכפר השילוח ( איור ( 2 מצויה תקרה אופקית עם _כרכובי הטפחות החצובים במפגש הקירות והתקרה . בחדר היחיד של מערה זו נחצבו שלוש אצטבאות קבורה מורמות , הסדורות בצורת האות 'ח' סביב מעבר מרכזי . תוכנית זו של המערה תואמת את הסידור האדריכלי המקובל והנפוץ ברבות ממערות הקבורה של תקופת המלוכה בבתי הקברות האחרים של ירושלים וברחבי יהודה . אך מערה זו , שלא במערות במקומות האחרים , חסרה את המאספה - החלל שנועד לקבורה משנית של העצמות לאחר פינוי שרידי הנפטרים מן האצטבאות . היעדרן של המאספות מאפיין את כל מערות הקבורה של כפר השילוח . דומה שהמערות בכפר השילוח נחצבו ברובן עבור נכבדים שעצמותיהם לא לוקטו לקבורה משנית , ומערות אחרות של כפר השילוח אולי נחצבו בטרם הונהגו המאספות במערות הקבורה ביהודה . _57 _א ראה להלן , הערה . 64 _מ ברקאי , קברים וקבורה , _עמ' . _126-113
|
|