|
|
עמוד:249
שנקברו זה לצד זה ; מן הסתם היו אלה איש ואשתו . פתחי המערות נחצבו גבוה במצוק הסלעי , והגישה אליהם הייתה רק בעזרת סולמות . הפתחים קטנים ומלבניים , _כ _50 _^) ס"מ , וסביבם נחצבו מסגרות משוקעות , שנועדו לקליטת אבן דמוית פקק לסגור על המערות . צורת חדרי הקבורה היא מלבנית , כ 2 . 40 _א 1 . 32 מ , _' או 2 . 5 _x 4 . 5 אמות . גובה החדרים במרכז , עד לקצה העליון של התקרה הגמלונית , הוא כ 2 . 6 מ , ' כלומר : 5 אמות מצריות מלכותיות . באחד הקירות הארוכים של החדר נחצב כעין חלון שנפתח אל גומחת שוקת , ובתחתית השוקת מצוי מקום השכבת הנפטר . בקצה השוקת , בצד הפונה לכיוון פתח המערה , הושארו _בחציבה כריות מוגבהות , שהתרוממו כ 6 ס"מ מעל לקרקעית הארונות דמויי השוקת . בתוך הכריות המוגבהות עוצבו שקעים לראשי הנפטרים , ובהם פתח לצוואר . בחלק העליון של ארונות הקבורה דמויי השוקת נחצבו מדפים שנועדו , כפי המסתבר , לקליטת לוחות אבן שכיסו על גוויות הנפטרים , שמעליהם הונחו כנראה מנחות הקבורה . כל אחת מן המערות בעלות התקרות הגמלוניות תוכננה ככל הנראה באופן אינדיבידואלי עבור אדם מסוים , כפי שמעידות המידות המשתנות של אורך משכבי הקבורה דמויי השוקת . מידותיהם של המשכבים נעות בין 1 . 75 _מ' ל 2 . 10 מ , ' והן בולטות לעומת המידות הסטנדרטיות של יתר הפרטים במערות שבקבוצה זו . מלאכת חציבתן של ארבע מתוך אחת עשרה המערות שבקבוצה זו לא נסתיימה ; בכמה מאלה הוחל רק בחציבת הפתח , וקיימת רק ראשית החציבה לפינוי החלל הפנימי . אץ ספק שמערות אלה נועדו לקבורת אצילים או פקידים רמי מעלה , אולי זרים , שפעלו בירושלים במשך תקופה קצרה בלבד . שלא כנהוג ביהודה , הם לא נקברו עם משפחותיהם , ואין במערות עדות לקבורה משנית . כלומר נקברו בהן בני קבוצה מצומצמת של נכבדים , שכל אחד מהם חצב לו בחייו מערה , וכמה מהם לא הספיקו להשלימן . המערות בעלות התקרות הגמלוניות חצובות במיקום המשובח ביותר של מצוקי הסלע בכפר השילוח , במצוק המתרומם אל מול מעיין הגיחון . מכיוון שהן איור . 1 מערת קבורה בעלת תקרה גמלונית - כפר השילוח
|
|