מספר הקברים ותפרוסתם הגיאוגרפית

עמוד:246

תמיד מחוץ לתחומי הערים עצמן , מלבד קברות המלכים ( לעיל . ( הניסיון המקיף ביותר ללמוד את התפתחות תחומי השטח הבנוי באמצעות מיפוי השתרעותם של בתי הקברות השונים של ירושלים נעשה בידי גאלינג בשנת _"" . 1936 בעקבות עבודות קודמות , הוא ניסה לבדוק את מערות הקבורה מכל התקופות הקדומות שהיו ידועות באותה עת סביב ירושלים . במחקרו נכללו כ 500 מערות , שזמן חציבתן השתרע על פני כ 1500 שנה , ולפי הערכתו אלה ייצגו כחמישה אחוזים בלבד מכלל הקברים של אותן תקופות . גאלינג לא הגדיר במחקרו אף טיפוס מסוים ומוגדר של מערות קברים שאותו ניתן היה לשייך לימי הבית הראשון . הדבר נבע ממצב המחקר , שלא הכיר עדיין את מנהגי הקבורה וטיפוסי מערות הקברים של התקופה — תקופת הברזל ב-ג — באתריה השונים של ממלכת יהודה , ומספר המערות מאותה תקופה שהיו ידועות ומתוארכות היטב מחוץ לירושלים היה עדיין מצומצם ביותר . אך יחד עם זאת , גאלינג קבע בבירור את העקרון של קיום תלות הדדית בין ההתפתחות האורגאנית של העיר עצמה ובין התפתחותם ותפרוסתם הגיאוגרפית של בתי הקברות שלה . לאור התקדמות המחקר ולאור התגליות והמחקרים החדשים שנעשו לאחר מלחמת ששת הימים , _ניתן לקבוע בוודאות כי בנוסף לשרידי היישוב והביצורים שחשפו אביגד ואחרים בתחומי הגבעה המערבית , הרי בתי הקברות השונים , ובעיקר זה המערבי שלאורך גיא בן הינום , מהווים גורם מכריע בקביעת תחומי ההשתרעות העירונית של ירושלים במאות החי עד הוי לפסה"נ . לאור המידע שהצטבר בחפירות הגבעה המערבית ולאור היכרותנו עם עשרות מערות הקבורה שבגיא בן הינום , לא ניתן עוד לטעון , כפי שטענו קניון וטשינגהם , שהעיר לא השתרעה מערבה עד מורדותיו של גיא ק הינום . מערות הקברים של בית הקברות הצפוני , המשתרעות על פני הגבעות והמדרונות המתונים שמצפון לשער שכם , מעידות על קיומם של פרברים ושכונות _חוץ חומתיות שהיו פזורים על פני שטחים נרחבים בתחומי הרבעים הנוצרי והמוסלמי בעיר העתיקה של ימינו . משכונות אלה , שהתפתחו בשלהי ימי הבית הראשון , נחשפו שרידים מועטים בחפירות אקראי ובבדיקות מצומצמות , וחלקן אף נזכרות במקרא ( ירמיהו לא לח-לט ; צפניה א י-יא . ( פרברים ושכונות אלה הם שדחקו את בית הקברות הצפוני הרחק כלפי צפון , אל האזור שבו נחשפו מערותיו , במרחק של כ 700 _מ' בקו אווירי משרידיה של החומה שחשף אביגד , שהייתה חלק מחומתה הצפונית של העיר . על פי פארן של כמה מן המערות בבית הקברות הצפוני , ניתן לשער שאוכלוסיית השכונות הצפוניות השתייכה למעמדות החברתיים העליונים . לימוד ומחקר מדוקדקים של המערות וזמן חציבתן נותנים בידינו תמונה נאמנה של הרכב האוכלוסייה בחלקיה השונים של העיר ומספקים לנו נתונים על קצב הגידול של השטח הבנוי ועל כיווני ההתפשטות העירונית ושלביה במהלך תקופת המלוכה . לפיכך התמונה הכוללת שבידינו , של כ 130 מערות קבורה , חשובה ביותר לשחזור תולדותיה של ירושלים . , _48 י 1 _מ _161118316 _מ _016 _\ ' 0 _ק _6 _^ _10 _א _016 י _§ , _ת _!( . _03111 73-101 _. קק 1 _. 18 , 32 ( 1936 ) , _^ _61 _49 _מנן 11111 _מ _65161 _י _1116 _\\ י , _בת 3 _ו _111 _§ 1 ו 38-55 ; _^ _. _0 _. _71151 _. קק , _20 _?\/ , 95 ( 1979 ) , י _1011 _)' _גמ _1116 _\ _10 _מ 1 : _? _101 _ק _118316 ץ _11031 _. _16 כ _§ 611 _מ _£ _6 _\ _6311 _י _1116111 , , _] . י ת _> _' 0 _מ _1 _£ 6 _ח 10 _^ _3111166 _מ _6 _ ת _0610 _)> : _01131168 _\ _¥ 3 _י _0 _) _\ _106010 _^ 7 _ז 1131 ( _0 ( _3 . ) , 811 ) _11001 _ת _1 _^ _1 _ז _^ _. _55 0 _ 101 _^ _0 _/ _2 _, _§; _ז 1 _( _61 ? _10110 _ז _) _16 1 ז _? _11 1984 , _1 _? _00€€ _( _11 _> _1 _£ _5 0 / _ק 1 , _4 _זז _61118016 נ 440-450 . 811 ) _11001 _^ _10 _( _106010 _^ _, _. קק 1 1985 , _ז _1611183161

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא