|
|
עמוד:236
ז , _'עיר דויד' הוא כינויה של מצודת ציון היבוסית , כלומר של אחד מאתרי המפתח בעיר ולא של העיר כולה . מידע נוסף על מקום קברי המלכים מצוי בנחמיה ג טז , שם מסופר על בניית החומה ועל קטע ממנה שעבר ליד או 'נגד' קברי מלכי בית דויד . לפי מקור זה מסתבר שקברי המלכים היו _בדרום מזרח שטח התל של העיר הקדומה המכונה בימינו _'עיר דויד . ' מגמות של התנגדות לקבורתם של המלכים בתוך שטח העיר נפוצו כנראה בחוגי הכוהנים עוד בשלהי ימי הבית הראשון , כפי שמשתקף בדברי יחזקאל ( מג ז-ט . ( בתיאורי קבורתם של מלכי בית דויד שבספר דברי הימים יש מגמה אידיאולוגית ברורה : מלכים שדרכם לא הניחה את דעתם של מחברי הספר 'נענשו' ונכתב לגביהם כי לא נקברו עם יתר המלכים . הערות כאלה מצאנו בתיאור קבורתם של יהורם , יואש ואחז . המקור שבדברי הימים מכיל לעתים פרטים שאינם בגדר 'תוספת אידיאולוגית , _' העשויים להיות מבוססים על מקור נוסף על זה שבספר מלכים . כך התוספת על עוזיהו , שנקבר 'בשדה הקבורה אשר למלכים , ' כלומר באותה חלקה , אך לא במערה שבה נקברו יתר המלכים ; וכן הנאמר על חזקיהו שנקבר 'במעלה קברי בני דויד ; ' מכיוון שחזקיהו הוא האחרון שנקבר במקום הקבורה המלכותי הראשון , סביר להניח שמשמעות הדברים : לא נותר מקום במערה , והמלך נקבר במבוא העליון שהוביל אליה . מקום הקבורה של מלכי יהודה המאוחרים היה כאמור בגן עוזא , ועל מנשה מסופר שנקבר 'בגן ביתו _בגן _^ זא . ' לפיכך יש להניח שמקום הקבורה המלכותי השני , כמו הקברים הקדומים של השושלת , היה בתוך שטח העיר . במאה הד לפסה '' נ כבר עבר המוקד העירוני של ירושלים מעיר דויד מערבה , ונראה שגם מבני הציבור החשובים והארמונות זנחו את האזור המיושן שבמזרח ועברו מערבה . קיימת לפיכך סבירות גבוהה שמקומו של גן עוזא היה בתחומי הגבעה המערבית של העיר . לאפשרות זו מסייע אולי גם אזכורו של מקום בשם פרץ עוזא בסיפור העלאתו של ארון הברית לירושלים ( שמואל ב , ו ו ואילך = דברי הימים א , יג ט-יד . ( פרץ עוזא היה לפי אותו סיפור במקום כלשהו בין גבעת קריית יערים , ממערב לירושלים , ובין עיר דויד שבמזרח , ולפיכך אזור הגבעה המערבית יהא סביבה מתאימה לזיהויו . הידיעה על מקום קברי מלכי בית דויד נשתמרה בקרב בני ירושלים במשך כל ימי הבית השני . לאור רציפות היישוב היהודי בירושלים וההמשכיות הרצופה מימי הבית הראשון , אין להניח שמקום חשוב כל כך במסורת הלאומית יישכח ויאבד . יוסף בן מתתיהו מספר על יוחנן הורקנוס ועל הורדוס , שהוציאו או שדדו אוצרות מקברי מלכי בית דויד ( קדמוניות , ז , ; 394-392 יג , ; 249 טז , ; 179 מלחמות , א , . ( 61 קבר דויד צוין , לפי דברי יוסף , במצבה מפוארת של שיש שנבנתה בימי הורדוס , ואשר ניצבה בעיר בימיו , במאה הא' לסה '' נ . גם בברית החדשה מוזכר קבר דויד כאתר מוכר וידוע ( מעשי השליחים ב כט . ( אף אם סיפור מקור האוצרות של הורקנוס והורדוס המובא על ידי יוסף הוא בגדר אגדה פולקלוריסטית , לא ניתן היה לייחס סיפור כזה לקברים שאינם מוכרים וידועים בעת כתיבת הדברים . בכתובת ארמית מימי הבית השני , שנתגלתה בידי א '' ל סוקניק בשנת 1931 והשמורה 2 י' צפריר , 'חומות ירושלים בימי נחמיה , ' קתדרה , , ( 1977 ) 4 _עמ' _3 . 42-31 ראה בטבלה _בעמי . 235-234 * גי ברקאי , 'לבעיית מקום קבריהם של מלכי בית _דוד האחרונים , ' בין חרמון לסיני , עמ _י . 92-75
|
|