|
|
עמוד:233
הקברים בירושלים לאור המקורות הכתובים אבשלום , בנו של דוד , הקים לו בחייו מצבת קבורה בעמק המלך , שהוא ככל הנראה שמו של קטע ממהלכו של נחל _קדרון . במקור המקראי ( שמואל ב , יח יח ) מסופר שהמצבה קרויה 'יד אבשלום עד היום הזה ; ' כלומר , בזמן עריכתו של ספר שמואל עדיין הכירו את המצבה ונשתמרה המסורת על בעליה המקוריים . גם בימי הבית השני עדיין הכירו את מצבת אבשלום והיא נזכרת בכתביו של יוסף 1 בן מתתיהו ( קדמוניות , ז ( 243 , ובמגילת הנחושת מקומראן . לפי יוסף בן מתתיהו , מקומה של המצבה היה במרחק של שני ריס ( כ 300 מ ( ' מירושלים , והיא היתה עשויה שיש , דבר המעיד , לדעתנו , על פארה ולאו דווקא על החומר שממנו היתה עשויה . המצבה עמדה ימים רבים בשל המבנה האיתן שלה או בגלל יוקרתה המיוחדת . אין יודעים כיום את מקומה של המצבה ואת צורתה , וניתן רק לשער שזו הייתה מצבה מסוג הקברים המונוליתיים , בעלי האדריכלות העל קרקעית , שנשתמרו _< _111 _* _4 _8 _. _06 _131 _/* ( 6 _( 15 . ) _, _א . ד _^ _1 _. _8411161 , ] . _1 _: _76 _x _163 ( 0 _. , 10 _ו _^ _0 _ח _6€ _^ י _165 _ז 0 _ז _? _6 _X _1 _X _65 _0 _י _1 _^ _65 269 _. ק _* _1 1962 , _ז 111 ) , _0 _^ _0 _פרק _אחד עשר בתי הקברות של ירושלים בימי הבית הראשון גבריאל _ברקאי היום ידועות לנו כ 130 מערות קברים מבתי הקברות שהקיפו את ירושלים בימי הבית הראשון . מערות אלה מהוות קבוצת שרידים חשובה , שנשתמרה היטב , לעומת שרידי העיר עצמה , _שהשתמרותם אינה מעולה . במערות הקברים הקדומות משתקפים פארה , אופייה ותרבותה של ירושלים , שהייתה עיר הבירה , מקום מושבם של בית המלוכה , הפקידות הבכירה והעילית החברתית , הדתית , הרוחנית והכלכלית . ההבדלים ברמת התכנון והביצוע שבין מערותיה של ירושלים הבירה ובין בתי הקברות של ערי השדה בולטים ביותר . במערות הקברים של ירושלים ובממצאים שנחשפו בתוק באים לידי ביטוי היבטים שונים באורחות חייהם של תושבי ירושלים . הקברים משקפים פרטים שונים מן התכנון והאדריכלות של מבני הארמונות ובתי המגורים שמהם כמעט לא נותרו שרידים . לימוד בתי הקברות השונים מוסיף נדבכים חשובים לידיעותינו על המבנה החברתי ועל תחומי השתרעות העיר , ואף מאפשר לעמוד על ההיבטים הרוחניים של הבנת מושג המוות בקרב אוכלוסיית העיר . בכמה ממערות הקברים שרדו כתובות עבריות חשובות , ובכמה מהן העלו החפירות שפע של ממצאים ממנחות הקבורה , שיש בהם כדי להאיר את עולמם ותרבותם של תושבי ירושלים בימי הבית הראשון .
|
|