|
|
עמוד:230
שמות שערים שמותיהם של שני שערים בחומת ירושלים קשורים באספקת המים הקדומה _: שער העין ( נחמיה ב יד , ג טו , יב לז , ( ושער המים ( שם ג £ ן ח א , ג , טז ; יב לז . ( שער העין נזכר בנחמיה ב לאחר שער הגיא , עין התנין ושער האשפות ולפני ברכת המלך ; בנחמיה ג הוא מופיע אחרי שער הגיא ושער האשפות ולפני 'חומת ברכת השלח לגן המלך' ו'המעלות היורדות מעיר דויד . ' בנחמיה יב הוא מופיע בין שער האשפות לשער המים . מהנתונים הטופוגרפיים עולה כי מקום השער היה בפינה הדרומית מזרחית של עיר דויד , בסביבות גן המלך , ברכת השלח ומעלות עיר דויד ( ראה מפה _עמ' . ( 334 במקום זה אין מעיין , אך ניתן לפרש את השם בצורות שונות . וייל טען כי יש לקשור את השם עם מוצא תעלת המים העודפים של נקבת חזקיהו ( תעלה _// _¥ שהיה אמור להיות בקרבת מקום , שהרי מוצא תעלה זו יצר 'מעיין' חדש במורד הקדרון , בנקודה נמוכה מזו של הגיחון המקורי , ואילו סימונס טען ששם השער ניתן לו מכיוון שהוביל לעין _רוגל . מקובל על רבים כי 'שער העין' הוא השער שגילה וייל מצפון לקירות _*/ ו , _\ _12 היוצרים את ברכת _אל חמרה ( מפה מס' 1 בסוף הספר . ( שלוש היחידות 'חומת ברכת השלח , ' 'שער העין' ו'המעלות היורדות מעיר דויד' מופיעות בקטע בנייה אחד של החומה , שנבנה על ידי שלון בן כל חזה , ואפשר שהסדר הפנימי של הזכרתם אינו משמעותי מבחינה טופוגרפית . _' שער המים' נזכר בנחמיה יב מצפון ל'שער העין' ובנחמיה ג ליד 'המגדל היוצא' וה'מקצוע , ' בחלקה המזרחי של חומת עיר דויד . בתיאור הטקס של קריאת התורה לפני הקהל בנחמיה יב נזכר ' רחוב שער המים' כמקום התאספות העם . אין ספק שהכוונה לשער בחומה המזרחית , סמוך _לקדרון , ששמו בא לו עקב היותו סמוך לגיחון ומוביל אליו ; השם תמוה , מאחר שבימי נחמיה מקום הגיחון היה לכאורה לא ידוע , שכן מימיו הוזרמו דרך נקבת חזקיהו לגיא המרכזי . ייתכן ששם השער מקורו בתקופה שהשער הוביל למעיין הראשי של העיר . _פרקר גילה במדרון שממערב לגיחון שתי אומנות מונוליטיות גדולות , שנחשבו על ידי ונסאן ואחרים כחלק מ'שער המים . ' אך המרחק בין האומנות ( כ 90 ס"מ ) צר מכדי שייחשבו חלק משער עיר . קניון גילתה באמצע המדרון מעל הגיחון שרידי מגדל , שנבנה לדעתה בתקופת הברונזה התיכונה והמשיך להתקיים עד תקופת הברזל ; לדעתה היה זה חלק משער המים . ברם , השרידים שנמצאו מעטים מכדי לקבוע שהם שייכים לשער עיר . _78 ראה פרק _ארבעה עשר . _79 קניון , חפירה בירושלים , _עמ' . 89 נראה אפוא כי שתי ברכות אגירה עיקריות היו בתוך התחום המבוצר של ירושלים המקראית _: הברכה התחתונה , המכונה גם 'המקווה שבין החומותיים , ' שיש לזהותה עם ברכת אל חמרה ; והברכה העליונה , שמקומה ככל הנראה בחלקו העליון של גיא הטירופויון . שתי הברכות הללו היו בתחום המבוצר של העיר , שכלל את הגיא המרכזי . בנחל _קדרון , מחוץ לתחום החומות , היו 'הברכה הישנה' שמקומה ליד מעיין הגיחון ואשר בוטלה משנחצבה נקבת חזקיהו , וכן 'הברכה העשויה , ' שהייתה כנראה ברכת אגירה למטרות השקיה . הכינויים _'ברכת המלך' ו'ברכת השלח' מתייחסים לברכה התחתונה או לברכת ההשקיה בנחל קדרון .
|
|