ברבות בירושלים המקראית

עמוד:228

' גן המלך . ' זיהוי זה אפשרי אף הוא , שהרי ממילא תעלה , 11 היא תעלת השילוח , נועדה בעיקר להשקיית _'גן המלך' שהיה קיים ככל הנראה , עוד לפני ימי חזקיהו , ואפשר כי ברכה במקום זה , מחוץ לחומות , נקראה ברכת השילוח . רק בימי בית שני נדד השם לברכה שבקצה נקבת חזקיהו , וכך הוא מופיע בכתבי יוסף בן מתתיהו ובברית החדשה . כינר נוסף לברכת אל חמרה הוא 'ברכת המלך' הנזכרת בספר נחמיה , כמו ברכת השלח , לאחר ' שער העין . ' מיקום זה מתאים הן מבחינת מסלול סיורו של נחמיה והן מבחינת קרבת המקום ל'גן המלך' הנזכר במלכים ב , כה ד , ירמיה לט ד וכן בנחמיה ג טו , שם הוא מופיע בהקשר לברכת השלח : ' חומת ברכת השלח לגן המלך . ' קביעת מקום היברכה העליונה' קשור בזיהוי מקומה של 'מסילת שדה כובס , ' הנזכרת בהקשר אליה . לדעת סימונס , מזר , אבי יונה ואחרים , יש לחפש את הברכה העליונה בחלקו העליון של גיא _הטירופויון , שם ניתן לאסוף מי גשמים מהאזור השטוח שמצפון לשער שכם של היום _' ) ארד אל ברכה . ( ' אזור זה מתאים , לדעתם , למיקום משלחת רבשקה , שהרי כאן עברה חומת העיר באזור שטוח יחסית וניתן היה בקלות להחליף דברים עם אנשי המשלחת מעל לחומת העיר ' . מסילת שדה כובס' הייתה , לפיכך , מצפון לחומות העיר . 'תעלת הברכה העליונה' היא תעלה שהובילה מים _ל'ברכה העליונה' מחוץ לעיר , בעוד שהברכה עצמה הייתה בתוך תחום העיר , במעלה הגיא המרכזי . _' קצה תעלת הברכה העליונה , ' שם פגש ישעיה את אחז , היה מחוץ לעיר מצפון . בזיהוי 'מסילת שדה כובס' מצפון לעיר תומכת הזכרת 'מצבת הכובס' מצפון לעיר על ידי יוסף בן מתתיהו ( מלחמת , ה , ד , ב . ( האבות פייר ורוסה , שחפרו בברכת בית חסדא שבנחל בית זיתא , הציעו כי השלב הקדום של הברכה הכפולה שהם חשפו על ידם הוא מתקופת בית ראשון , וכי זאת 'הברכה העליונה . ' מברכה זו יוצאת תעלה חצובה בסלע , הנמשכת לכיוון הר הבית , ולדעתם הביאה התעלה מים להר הבית . ד' בהט , שקיבל זיהוי זה , הציע כי את התעלה החצובה בסלע היוצאת מברכה זו יש לזהות עם 'תעלת הברכה העליונה , ' וכי 'מסילת שדה כובס' הייתה באזור זה שמצפון להר הבית , בהתאם למסורת שהשתמרה אצל יוסף בן מתתיהו . בהט אף טוען כי התעלה נמשכה לאורך המדרון המזרחי של הר הבית והגיעה עד למדרון העופל שמדרום להר הבית . את המשכה יש לזהות , לדעתו , בתעלה חצובה , חומות אלו היתה ברכה . _אבי יונה טען כי 'המקווה בין _החומותיים' היא ברכת אל חמרה , ואילו ' הברכה התחתונה' היא זו שבקצה הנקבה . אך דעה זו אינה נראית , מאחר שהזכרת 'הברכה העליונה' בימי אחז מחייבת להניח שבימיו כבר הייתה קיימת גם ה'ברכה התחתונה , ' ומכאן שאין לראות _ב'ברכה התחתונה' חלק ממפעלי הבנייה של חזקיהו . _70 אוסישקין _, מפעלי המים , _עמ' _71 . 26-18 סימונס , ירושלים , _עמ' , 193 קבע את מקומה של ' ברכת המלך' בנחל קדרון עצמו . לדעתו תעלה 1 סיפקה מים לברכה זו . שמטרתה הייתה להשקות את _'גן המלך . ' אחד הנימוקים לזיהוי זה הוא הזכרת 'ברכת שלמה' על ידי יוספוס _בקדרון ( מלחמת , ה . ( 145 , _72 לדיון מקיף בזיהוי הברכה העליונה וספרות קורמת _ראה : סימונס , ירושלים , _עמ' , 337-335 ובעיקר הערה . 1 ראה גם _1116 _ _0 _\\ _' _5 _, _ז _1 _ט _61 ? 001 _' , _24 _\ _, _# 70 ( 1958 ) _, _\ _1 _. _8 קק _14 _0 _£ _1110 _11 _נ _< 11 _מ 221-227 _00 _. קק _73 ד בהט , 'תעלת הברכה העליונה ומקומה , ' _ארץ-ישראל _, כ ( תשמ '' ט , ( _עמ' . 255-253

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא