|
|
עמוד:227
מכוון לעמוד בלחץ מים בעומק 13 מ' שנאגרו מעברו . אולם , יש להניח , כפי שסברו סימונס ואבי יונה , כי הקיר החיצוני _\ _42 _נ היה חלק ממערכת הביצורים , ואילו רק _\ _1 שימש כסכר לברכה שהתהוותה ממערב לו . עוביו הרב של _\ _12 לא נועד לחיזוק הברכה , כטענת _ונסאן , אלא לביצור נקודת תורפה בהגנת העיר , במקום מוצאו של הגיא המרכזי _לקדרון . אץ בידינו נתונים של ממש לקביעת תאריך הקמתם של קירות _\ _1 ו . _\ _12 רוב החוקרים שעסקו בכך הניחו שהם נבנו בתקופת המלוכה , כאשר נחצבה תעלה , 11 ואילו את התיקונים בקיר _\ _12 תיארכו לתקופת בית שני . בחפירותיו של שילה בשטח _,. _\ החופף לקצה הצפוני של חפירות בליס ודיקי , לא נמצאו כל ממצאים מימי בית ראשון , ולפיכך ספק אם מערכת הקירות המתוארת לעיל קדומה לימי בית שני . אולם מערכת הביצור של ירושלים המורחבת בימי בית ראשון הייתה חייבת לחצות את הטירופויון , ועל כן יש להניח כי הגיא נחצה כבר בתקופה זו על ידי סכר ששימש יסוד לחומה . ייתכן _שסכר זה היה קטן יותר ובמיקום מעט שונה מהקירות המסיביים של תקופת בית שני , אך בכל מקרה הוא היה יכול ליצור ברכה במקום שבו מצויה היום ברכת אל חמרה . הצעות שונות הוצעו לזיהוי המונחים : 'המקוה בין החמתים , ' 'הבריכה התחתונה' ו'הבריכה הישנה , ' המופיעים בישעיה _כב ט-יא . ונסאן ובעקבותיו ב' מזר , סברו שקטע זה עוסק במעשי חזקיהו ערב מצור סנחריב , וכי יש להפריד את הנאמר בפסוק ט מהנאמר בפסוק יא ; בעוד שפסוק ט מדבר על ברכת _אל חמרה , הרי פסוק יא מכוון לחציבת נקבת חזקיהו . לפיכך 'הברכה התחתונה' היא ' ברכת אל חמרה ' , ' המקווה בין החמתים' הוא הברכה שבקצה הנקבה ו'הברכה הישנה' היא הברכה ליד הגיחון , שבוטלה משנחצבה הנקבה . לדעת סימונס , דברי ישעיהו מכוונים לתקופת אחז ואין למצוא בפסוקים אלו רמז לחציבת נקבת חזקיהו . לדעתו , פסוק יא אינו אלא הסבר לנאמר בפסוק ט , ולפיכך 'המקוה בין החמתים' זהה _ל'ברכה התחתונה . ' 'הברכה הישנה' אינה אלא כינוי ל'ברכה התחתונה , ' היות שהיא העתיקה בברכות ירושלים . דברי הפסוקים מכוונים , לדעת סימונס , להרחבת הברכה ושיפוצה בימי אחז . לדעתי , יש לקבל את הצעתו של סימונס בדבר זהות שלושת המונחים וכוונת שלושתם לברכה המכונה היום בשם ברכת אל חמרה , אלא שאינני רואה סיבה שלא לייחס את הסיפור לימי חזקיהו . אפשר להניח ש'החמתים' אינן אלא חומת הגבעה המזרחית והחומה שהקיפה את הגבעה המערבית . את 'ברכת השלח' הנזכרת בספר נחמיה זיהו מרבית החוקרים עם ברכת אל חמרה , שהרי אל זו האחרונה הגיעה תעלה , 11 שיש לזהותה עם 'השילוח' הנזכר בימי אחז . המונח 'חומת ברכת השלח' מתכוון כנראה לחומת העיר שעברה על גבי הסכר שיצר את 'הברכה התחתונה . ' אוסישקין טען כי יש לזהות את ברכת השילוח עם הברכה שהייתה , לדעתו , באפיק נחל קדרון , ואשר שימשה להשקיית 67 _יש _לציין _כי _ןייל _שינה את דעתו מספר פעמים ומסקנתו אינה מוחלטת . תחילה סבר שהקיר הפנימי _\ _1 הוא הקדום , ויצר ברכה ממערב לו , ואילו הקיר החיצוני הוא חלק ממערכת הביצורים בלבד . רק יותר מאוחר הביא את הדעה המצוטטת כאן . ראה סקירתו של סימונס , ירושלים , _עמ' _** . 107-106 שילה , קדם , , 19 _עמ' ד-ה וציור _69 . 4 לדיון בנושא זה ראה סימונס , ירושלים , _עמ' . 192 191 חוקרים כווייל , דלמן והקר נוטים לזהות את 'המקוה בין החמתים' עם המרחב שבין הקירות _1 _^ _1 _ו . _\ _12 אך כפי שראינו קשה להניח שבין שתי
|
|