ברבות בירושלים המקראית

עמוד:225

העליונה אל מסלת שדה כובס' ( ישעיה ז ג . ( ברכה זו נזכרת גם בתיאור בואה של משלחת רבשקה לירושלים ערב מצור סנחריב : 'ויעלו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר _במסלת שדה כובס' ( מלכים ב , יח יז ; ישעיה לו ב . ( ה'ברכה התחתונה , ' ה'ברכה הישנה' וכן ה'מקווה בין החומותיים' נזכרים בדברי ישעיהו : 'ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו _ותקבצו את מי הברכה התחתונה ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה ; ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה' ( ישעיה כב ט-יא . ( ה'ברכה , ' ללא כינוי נוסף , נזכרת בסיכום מעשי חזקיהו : 'ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה' ( מלכים ב , כ כ . ( כן מופיעה 'הברכה' באופן סתמי בכתובת השילוח , שם ברור שמדובר בברכה שבקצה נקבת חזקיהו . שלוש ברכות נזכרות בספר נחמיה . שתים מהן , 'ברכת השלח' _ו'הברכה העשויה , ' מופיעות בתיאור בניית החומה בנחמיה ג , בתיאור זה נזכרות הנקודות הבאות : שער הצאן , מגדל המאה , מגדל חננאל , שער הדגים , שער הישנה , החומה הרחבה , מגדל התנורים , שער הגיא , שער השפות = ) שער האשפות , ( שער העין , חומת ברכת השלח לגן המלך , המעלות היורדות מעיר דויד , ( נגד ) קברי דויד , הברכה העשויה , בית הגיבורים , המקצוע , בית אלישיב הכוהן הגדול , הפינה , שער המים , המגדל היוצא מבית המלך העליון אשר לחצר המטרה , חומת העופל , שער הסוסים , שער המזרח , בית הנתינים והרוכלים , שער _המפקןד , עליית הפינה , שער הצאן . ברכה שלישית , המכונה 'ברכת המלך , ' נזכרת בתיאור סיורו הלילי של נחמיה ( שם , ב יג-טו ) בסדר נקודות זה : שער הגיא , עין התנין , שער האשפות , שער העין , ברכת המלך ( עלייה בנחל , ( שער הגיא . בתיאור התהלוכות בעת חנוכת החומה ( שם , יב ) נזכרות שוב רבות מנקודות אלה , אך הברכות אינן מופיעות . בספר קוהלת נזכרת באופן כללי בניית _ברכות : 'עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים' ( קהלת ב ו . ( לדעת רבים , מדובר כאן בבניית ברכות השקיה ליד ירושלים . זיהוי מקומן של הברכות הנזכרות במקורות אלו שנוי במחלוקת ונתון לשיקולים הנובעים מהשקפה כללית על הטופוגרפיה הקדומה של ירושלים . יש מקום לסברה כי חלק משמות הברכות המופיעים במקורות אינם אלא כינויים או שמות נרדפים לברכה אחת . טבלה א ( להלן ) מסכמת ארבע הצעות זיהוי לברכות השונות . הנתונים הארכיאולוגיים לזיהוי הברכות מועטים ביותר . מקובלת הייתה ההשערה כי _ה'ברכה' שבנה חזקיהו בקצה נקבת חזקיהו הייתה בקצה הנוכחי של הנקבה , במקום שהיום נמצאת ברכת השילוח . ברכה זו נחפרה על ידי _בליס ודיקי וכן על ידי גותה , אך נמצאו שם שרידים מן התקופות הרומית והביזאנטית בלבד . ברכות מאוחרות אלו בוודאי הרסו את כל השרידים הקודמים . כאמור לעיל , אין ודאות שבימי בית ראשון הייתה ברכה באתר זה , וייתכן כי הייתה כאן רק גישה אל הנקבה , שאיפשרה שאיבת מים זורמים , ואילו המים העודפים זרמו לכיוון ברכת _אל חמרה וכן דרך תעלה , _71 אולי לברכת השקיה שהייתה בקדרון . את הברכה שהייתה בוודאי באתר ברכת אל חמרה , שבקצהו התחתון של גיא הטירופויון , יש לזהות עם הברכה התחתונה . ברכה זו יכלה לאגור מי נגר עילי שזרמו בגיא _הטירופויון ובמדרון _66 גותה ( הערה _, 60 לעיל ;( בליס ודיקי ( הערה , 60 לעיל , ( _עמ' 178 _, 154 ואילך , לוחות _;^/ _11 _, _* _¥ _/ _' _, _16 _^ _0 _/ _11 _, _ת _1 _ג _16 ? 001 0 / _8110 _ת'י _, _מ _80 _ת _116-125 . _/ . _\^ _11 _^ _1 _. _קק 10 ( 1978 ) ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא